דורסי לילה



דורסי-הלילה, רקע אודותיהם  ופירוש שמותיהם, כולל תיאורם ע"י טריסטרם מהספר / ד"ר חיים מויאל
(החומרים גזורים מספרי: לקסיקון שמות החולייתנים בהוצאת טבע הדברים, והספר שערכתי מדעית ותרגמתי בשם: "הפאונה והפלורה של ארץ ישראל (1884)- בהוצאת מוסד ביאליק).
 
תִּנְשֶׁמֶת 
שם מדעי: Tyto alba שם אנגלי: Barn owl שם ערבי: بوهة, هامّة
"וְאֶת-הַתִּנְשֶׁמֶת וְאֶת-הַקָּאָת, וְאֶת-הָרָחָם" (ויקרא יא, 18) 
אורך הגוף: 38-34 ס"מ.
מדורסי הלילה המוכרים והנפוצים ביותר בישראל ובעולם. התנשמת מקננת בעיקר בסמוך למשכנות האדם, כמו עליות גג, מבנים נטושים ואסמים, אך גם במערות, בארות ומחסי סלע. היא מטילה 8-4 ביצים, בהתאמה לשפע המזון הזמין (ייתכנו אפילו 2 מחזורי קינון בשנה). התנשמת מוצאת את טרפהּ בעזרת שמיעתה החדה, המתאפשרת הודות לאוזניה הא-סימטריות וזר הפנים המשמש לה כרפלקטור לריכוז גלי הקול. המזון המועדף עליה הוא מכרסמים, בהם הנברן והמריון. זוג תנשמות צד כ-2,000 מכרסמים בעונת קינון אחת ולכן חשיבותה רבה מאוד כמדביר ביולוגי.
 
אוֹחַ עֵיטִי 
שם מדעי: Bubo bubo שם אנגלי: Eagle owl שם ערבי: بوهة
"וְרָבְצוּ-שָׁם צִיִּים, וּמָלְאוּ בָתֵּיהֶם אֹחִים..." (ישעיה י"ג, 21) 
אורך הגוף: 75-60 ס"מ.
הגדול והמרשים מבין דורסי הלילה בעולם (מוטות כנפיו כ-200 ס"מ). האוח צד גם על הקרקע וגם באוויר וניזון בעיקר מציפורים ויונקים, לרבות מכרסמים, קיפודים, עטלפים, עורבים ויונים. בצנפותיו נתגלו אפילו טורפים ודורסים כמו שועלים, גיריות, בזים ועקבים. נחשב ליציב מצוי באזורים מגוונים והטריטוריה של בני הזוג גדולה מ-13 קמ"ר. מקנן בעיקר במצוקים, בכוכים ובמערות. הקשר בין בני הזוג נמשך כל החיים.
 
קְטֻפָּה 
שם מדעי: Ketupazeylonensisשם אנגלי: Brown fish owl
שם ערבי: بومة السمك البنية
אורך הגוף: 58-50 ס"מ.
נכחדה מהארץ כנראה כבר בשנות ה-80 של המאה ה-20. גודלה כמעט כשל האוח (מוטות כנפיה כ-180 ס"מ). מקור תפוצתה בתת-היבשת ההודית, ובית גידולה מוגבל לאזורי מים וביצות. הקטופה ניזונה בעיקר מדגים, שאותם היא שולה מהמים תוך כדי מעוף, וכן ניזונה מדו-חיים, סרטנים, עופות וזוחלים. הקטופה טריטוריאלית מובהקת וקריאותיה העמוקות נשמעות למרחוק.
יַנְשׁוּף עֵצִים
שם מדעי: Asiootus שם אנגלי:Long-eared owl שם ערבי: بومة أذناء
"וִירֵשׁוּהָ קָאַתוְקִפּוֹד, וְיַנְשׁוֹף וְעֹרֵב יִשְׁכְּנוּ-בָהּ..." (ישעיה ל"ד, 11) 
אורך הגוף: 37-32 ס"מ.
דורס לילה בינוני בגודלו. בישראל נחשב ליציב מצוי שהתפשט עד לנגב ופעיל בעיקר ביערות, בחורשות ואף בתוך יישובים. צבעי גופו מסווים אותו היטב בין הסבך והעלווה, וציציות אוזניו ארוכות יחסית. מין זה לן בחורף במושבות, לרוב בעצי איקליפטוס ואורנים. ניזון בעיקר ממכרסמים, לרבות נברנים. לעתים נצפים זוגות ינשופים המשתפים פעולה בציד מתואם ומסונכרן. קריאותיהם החזקות והחודרות של הצעירים נשמעות למרחק רב.
 
 
יַנְשׁוּףשָׂדוֹת       
שם מדעי: Asioflammeus שם אנגלי: Short-eared owl
שם ערבי: بومة صمعاء
"וְאֶת-הַכּוֹס וְאֶת-הַשָּׁלָךְ, וְאֶת-הַיַּנְשׁוּף" (ויקרא י"א, 17) 
אורך הגוף: 40-34 ס"מ.
דומה לינשוף העצים, אך מגושם ממנו וציציות אוזניו כמעט שאינן ניכרות. מין זה חולף, חורף נדיר ומקנן נדיר ביותר בישראל. הוא מקנן רק על הקרקע, לרוב בשטחים פתוחים. בניגוד לכל בני משפחתו, בונה ינשוף השדות קן זרדים בגומה רדודה. מין זה פעיל מאוד גם ביום וניזון בעיקר ממכרסמים, שאותם צד לרוב תוך כדי מעוף נמוך. בזמן שהמזון מועט מאוד עלולה להתרחש אצל ינשוף זה תופעת קניבליזם בין גוזלים. במין זה ידועות תופעות מיוחדות כמו הפוליגמיה (ריבוי נקבות לזכר) וידועים גם מקרים שבהם שתי נקבות דוגרות חלקו קן. 

שָׂעִיר מָצוּי 
שם מדעי: Otusscops שם אנגלי: Scops owl שם ערבי: ثبر
"...וְשָׂעִיר עַל-רֵעֵהוּ יִקְרָא..." (ישעיה ל"ד, 14)
אורך הגוף: 22-19 ס"מ.
דורס הלילה הקטן ביותר בישראל. מקייץ ומקנן מצוי, בעיקר בנקרות עצים, ומכאן הסוואתו המושלמת כקליפת העץ. מזונו מגוון, ומורכב בעיקר מחרקים (בעיקר צרצרים, חרגולים וחגבים) וממעט מכרסמים קטנים, לטאות וצפרדעים. לשעיר קריאות מיוחדות הנשמעות כשריקות אדם, ובעונת הקינון מנהלים בני הזוג דואט ארוך ומונוטוני. 
שָׂעִיר מְשֻׂרְטָט 
שם מדעי: Otusbrucei שם אנגלי: Pallid (Striated) scops owl
שם ערבי:بومة مخططة
"...וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ-שָׁם" (ישעיה י"ג, 21) 
אורך הגוף: 22-19 ס"מ.
דומה מאוד לשעיר המצוי, אך בהיר ממנו ורגליו מכוסות בנוצות. גופו מכוסה בשרטוט אורכי על גבו ובטנו. מין זה חורף וחולף נדיר בישראל. בתחילת המאה ה-19 קינן מין זה בספר המדבר, אך רק מעט ידוע על הביולוגיה שלו. מזונו כשל בן סוגו, ומורכב בעיקר מחרקים ופרוקי רגליים שונים, ולעתים רחוקות גם מציפורי שיר ומכרסמים קטנים.
כּוֹס חֳרָבוֹת
שם מדעי: Athenenoctua שם אנגלי:Littleowl שם ערבי: صدى, أم قويق
"דָּמִיתִי לִקְאַת מִדְבָּר, הָיִיתִי כְּכוֹס חֳרָבוֹת" (תהילים ק"ב, 7)
אורך הגוף: 27-24 ס"מ.
דורס לילה קטן וגוצי. יציב מצוי בכל רחבי הארץ והוא פעיל גם ביום. הוא חי בנחלות קבועות וקטנות. מקנן לרוב בנקרות סלעים וטרסות, בחורי עצים, וגם במחילות קינון של שרקרקים. ניזון בעיקר מחרקים גדולים (כמו חיפושיות) וכן מציפורי שיר ומכרסמים קטנים. נוהג בשעת התרגשות וריכוז לקוד קידות. על פי המסורת הבדואית, הכוס לועג בקידותיו לתפילתם, ולכן נרדף עד חרמה על ידם.
 
לִילִית מְצוּיָה
שם מדעי: Strixaluco שם אנגלי: Tawnyowl שם ערבי: خبل
"...אַךְ-שָׁם הִרְגִּיעָה לִּילִית, וּמָצְאָה לָהּ מָנוֹחַ" (ישעיה ל"ד, 14) אורך הגוף: 42-36 ס"מ. 
בינונית בגודלה. יציבה מצויה בעיקר בנופי היערות והחורשים הים-תיכוניים ומקננת לרוב בחורי עצים ובקנים נטושים. נוהגת לצוד מנקודת תצפית גבוהה וניזונה בעיקר ממכרסמים וציפורי שיר. הסוג לילית ידוע כתוקפן ביותר מבין דורסי הלילה, אפילו כלפי האדם המתקרב יתר על המידה לקן. בשבי נמצא כי הלילית עשויה להגיע לגיל מופלג של 27 שנים.
לִילִית מִדְבָּר 
שם מדעי: Strixbutleri שם אנגלי: Hume`s tawny owlשם ערבי: بلدية
"דָּמִיתִי, לִקְאַת מִדְבָּר..." (תהילים ק"ב, 7). 
אורך הגוף: 35-30 ס"מ.
מדורסי הלילה הנדירים בעולם. יציבה נדירה בחבל המדברי בישראל, ובית גידולה האופייני הוא אזורי מצוקים וסלעים. מזונה מגוון ביותר וכולל מכרסמים ממינים שונים, זוחלים, ציפורי שיר וגם פרוקי רגליים כעקרבים. על פי ההערכה ישנם למעלה מ-100 זוגות מקננים בישראל. קריאותיה המיוחדות מזכירות נביחות קצרות של כלב.
שמות דורסי-הלילה

סדרת דורסי-הלילה
STRIGIFORMES
השם המדעי (strix (L) – קולות אנקה, הלילית) הולם סדרה זו, שהרי להם קריאות אנקה רטטניות וחנוקות.
משפחת התנשמות
Tytonidae
(tyto (GR) – מין דורס-לילה).
תנשמת (Scopoli, 1769)
שם מדעי: Tyto alba
שם אנגלי: Barn owl
שם גרמני: Haherkuckuck
שם צרפתי: Chouette
שם ספרדי: Lechuzacomun
שם ערבי: בוהה, האמה
שמה המדעי (tyto(GR) – מין דורס-לילה, albus (L) – לבן) "מין דורס-לילה לבן". צבעה – לבן דומיננטי ובוהק בעלטת הלילה.
שמה האנגלי "דורס-לילה של האסמים" (owl– שם כולל לנציגי הסדרה, כינויו זה אונומטופאי). התנשמת מקננת ופעילה במיוחד באסמים ובסמוך לרפתות.
שמה הגרמני "דורס-לילה הצעיפי" (eule– גזור מ- owl), מרמז לצעיף הינומה לבן – גונו האופייני לרקע המנוגד של החושך.
שמה הצרפתי מכוון לתנשמת ולכוס וכן שמה הספרדי ("התנשמת מצויה"), אך פירושו האטימולוגי של הסוג סתום.
שמה העברי-מקראי ("ואת התנשמת ואת הקאת" – ויקרא יא', 18), על-שום קולות הנשימה והלחישה "מקפיאות-הדם" ולעיתים גם מנחרת וצורחת. כינויה במשנה "בואת" ("בואת שבעופות תנשמת, בואת בשרצים תנשמת" - חולין ס"ג, 71), ומכאן שמה הערבי המשמרו היטב.
שמה התלמודי "קיפוף" – "שעיניה הוכות לפניה כשל אדם (נדה כ"ג, 71).
מידע מעניין:
מין זה משמש את האדם בהמלחה רבה כמדביר ביולוגי המחסל אוכלוסיות גדולות של נברנים באיזורים שונים של הארץ, כשלשם כך הוצבו תיבות קינון רבות בתוך שדות חקלאיים. 
משפחת הינשופים
Strigidae
(strix (L) – קולות אנקה, הלילית)
אוח (Linaeus, 1758)
שם מדעי: Bubo bubo
שם אנגלי: Eagle owl
שם גרמני: uhu
שם צרפתי: Hibou grand-duc
שם ספרדי: Buho real
שם ערבי: בוהה
שמה המדעי – אונומטופאי, דהיינו ע"ש קריאותיו העמוקות "בו-בו, או-או" ומאותה סיבה שמותיו: העברי-מקראי - "אוח" ("ומלאו בתיהם אוחים ושנו שם בנות-יענה" -ישעיה י"ג, 21), הגרמני, הספרדי ("אוח מלכותי")הסוג הצרפתי והערבי.
שמו האנגלי "מין דורס-לילה עיטי" והצרפתי "אוח דוכסי גדול", על-שום גדלו ועצמתו כשל עיט (בצנפותיו נתגלו שרידיהם של דורסים כעקב, תנשמת ואפילו שועל!).
חז"ל כינוהו בשם "תן" – כי קריאותיו מזכירות יללות תנים ואילו אהרוני מזהה אותו עם "בת-יענה" כי "בת כל שוועתה הד הנשמע כמענה בגיא ובהר".
מידע מעניין:
נחשב לגדול והתוקפני ביותר בדורסי-הלילה. נוהג אפילו לטרוף מינים מבני-משפחתו, כמו ינשופים ודורסי-יום, כמו עקבים, נצים ובזים!
קטופה (Gmelin, 1788) 
שם מדעי: Ketupazeylonensis
שם אנגלי: Brown fish owl
שם גרמני: Fischeule
שם צרפתי: Hiboupecheur
שם ספרדי: Buhopescador
שם ערבי: בומת אל סמך
שמה המדעי (ketupa– שם מקום באינדונזיה, zeylonensis (L) – ציילון – (סרי-לנקה כיום) ע"ש מוצאה ואזור תפוצתה העיקרי בדרום הודו (מכאן גזור שמה העברי!).
"ינשוף דגים" – הוא שמו האנגלי ("חום"), הגרמני, הצרפתי, הספרדי ("אוח דייג") והערבי (וכן כינויו של בודנהיימר). דורס-לילה גדול וחום זה ניזון בעיקר מדגים בסמוך לגופי-מים שונים.
יש שזיהו אותה עם ה"שלך", בשל סמיכותו ונוהגו לכוס והינשוף בפסוקים שלהלן "ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף" (ויקרא י"א, 17) ועוד "שלך זה השולה דגים מן הים" (חולין ס"ג, 71).
מידע מעניין:
אצבעות-רגליה מכוסות בצידן התחתון ביבלות מחוספסות המסגלות אותה לאחוז היטב בדגים החלקלקים ובנוסף רגליה חשופות מנוצות, כהתאמה לפעילות במים.
ינשוף עצים (Linaeus, 1758)
שם מדעי: Asiootus
שם אנגלי: Long-eared owl
שם גרמני: Waldohreule
שם צרפתי: Hiboumoyen-duc
שם ספרדי: Buhochico
שם ערבי: בומאאדנא
שמו המדעי (asio (L) – מין דורס-לילה מצויץ, otus (L) - אוזניים) "מין דורס-לילה מצויץ עם אוזניים", בדומה לשמו האנגלי "דורס-לילה ארוך-אוזן". לראשו ציציות אוזניים ארוכות יחסית העשויות לנוע ולהזדקף בשעת הצורך (משמש כרפלקטור שמיעה).
פירוש שמו הגרמני "ינשוף היערות" ומכאן שם מינו העברי שהוענק לו ע"י בודנהיימר. בית-גידולו האופייני, יערות וחורשות, שם מקנן ופעיל.
שמו הצרפתי "ינשוף דוכסי בינוני", על-שום גדלו היחסי בין אוח הגדול ממנו לשעיר הקטן ממנו ואילו שמו הספרדי "אוח קטן".
שם הסוג האנגלי, הגרמני, הצרפתי והערבי כהד קריאותיו (אונומטופאי).
השם העברי-מקראי ("ינשוף ועורב ישכנו בה" – ישעיה ל"ד, 11) "ינשוף", נובע מלשון "נשף" – ערב, הוא זמן פעילותו (על-פי "מנדלי") ויש הגורסים על-שום קריאות הנשיפה האופייניים לו ולדורסי-הלילה בכלל".
מידע מעניין:
מעניין הוא כי מס' הביצים שמטילה הנקבה, תלוי בצורה ברורה בכמות המזון הזמין באותה עת, המורכב בעיקרו מנברנים. בעת שיש "פיצוץ נברנים", עשויה הינשופה לקיים שני מחזורי קינון ובכל פעם להטיל 9 ביצים. 
ינשוף שדות (Pontoppidan, 1763) 
שם מדעי: Asioflammeus
שם אנגלי: Short-eared owl
שם גרמני: Sumpfohreule
שם צרפתי: Hiboubrachyote
שם ספרדי: Lechuzacampestre
שם ערבי: בומאצמעא
שמו המדעי (asio (L) – מין דורס-לילה מצויץ, flammeus (L) - להבה) "מין דורס-לילה מצויץ כלהבה". הכוונה כנראה לצבע עיניו היוקדות בצבע צהוב גפריתי.
בית-גידולו האופייני בשדות-אחו וביצות (שם מקנן ומסתווה היטב) ומכאן שמותיו: הגרמני "ינשוף ביצות" (כך כינהו גם בודנהיימר), הספרדי, העברי "ינשוף שדות" וכינויו של "מנדלי" – "ינשוף האחו". 
שמותיו האנגלי והצרפתי "ינשוף קצר-אוזן", על-שום ציציות-אוזניו הקטנות יחסית ,שבקושי ניכרות (פירוש שם הסוג הספרדי "זקנה-מכוערת"). 
אהרוני מזהה אותו בשמו התלמודי "קיפוד" ("גם קאת גם קיפוד בכפתוריה ילינו" – צפניה ב', 14) – "כי מסמר נוצותיו כקיפוד".
מידע מעניין:
בחיזור , נוהג לתופף בחבטות כנף מהירות ומהדהדות, תוך כדי הנמכת תעופתו עד כמעט לקרקע, לעיני הנקבה. המשך החיזור מלווה בנקישות מקור ונשיפות. 
שעיר מצוי (Linaeus, 1758)
שם מדעי: otusscops
שם אנגלי: Scops owl
שם גרמני: Zwergohreule
שם צרפתי: Hibou petit-duc
שם ספרדי: Autillo
שם ערבי: ת'בג'
שמו המדעי והספרדי הגזור ממנו (otus (L) – עם אוזניים, scops (GR) – מין דורס-לילה קטן) "מין דורס-לילה קטן עם אוזניים" (השם כנראה אונומטופאי) ומכאן גזור שמו האנגלי. 
שמו הגרמני "ינשוף אוזנן גמדי" (מכאן כינויו של "מנדלי"), בדומה לשמו הצרפתי "ינשוף דוכסי קטן". דורס-לילה בעל ציציות-אוזניים זה, נחשב לקטן בדורסים שבאזורנו (19 ס"מ).
אהרוני מציין שתי גרסאות לשמו העברי-מקראי, האחד בשל "שעירותו" הרבה והשנייה בשל דרכו ל"רקוד" אשר דימוהו לשעיר-עזים – "ושעירים ירקדו שם" (ישעיה י"ג, 21) ועוד נאמר "ושעיר על רעהו יקרא" (ישעיה ל"ד, 14).
מידע מעניין:
בשעת סכנה השעיר נוהג להתמתח, זוקף את ציציות-אוזניו, עוצם עיניו ומנסה להתמזג בצבע גופו כקליפת העץ עם הגזע, בהסוואה כמעט מושלמת. 
 
שעיר משורטט (Hume, 1873)
שם מדעי: otusbrucei
שם אנגלי: Bruces owl
שם גרמני: Streifenohreule
שם צרפתי: Hibou petit-ducbruce
שם ספרדי: Autillopalido
שמו המדעי (otus (L) – עם אוזניים, w.j. bruchei (1782-1863) – זואולוג וחוקר אנגלי, שיצא למסע מחקר נודע באפריקה ב- 1811) "עם אוזניים ע"ש ברוס" ומכאן נגזרו גם שמותיו האנגלי והצרפתי.
שמו הגרמני "שעיר ("ינשוף אוזנן") משורטט" ומכאן שמו העברי. דומה עד מאוד לקודמו, אך בהיר ממנו (מכאן שמו הספרדי "אוזנו חיוור") ושרטוט בולט יותר על נוצות גופו.
מידע מעניין:
הנקבה נוהגת להטיל 2-6 ביצים לבנות ורק הנקבה דוגרת עליהם, כשהזכר דואג להביא לה מזון, המורכב בעיקרו מחיפושיות, חגבים וכדומה. 
כוס חרבות (Scopoli, 1769)
שם מדעי: Athenenoctua
שם אנגלי: Little owl
שם גרמני: Steinkauze
שם צרפתי: Chouettecheveche
שם ספרדי: Mochuelocomun
שם ערבי: צ'דא, אום קויק
שמו המדעי (Athene (GR) – אתנה – אלת החוכמה והמלחמה היוונית, שסמלה היה הכוס, כפי שמעידים ממצאים רבים כמטבעות, ציורי כדים ועוד, noctua (L) – לילה) "של אתנה הלילי", אם כי דווקא ידוע שהכוס פעיל גם ביום, בניגוד למרבית קרוביו.
שמו האנגלי "דורס-לילה קטן". הכוס, הוא מבין הקטנים בבני משפחתו. 
שמו הגרמני (וכינויו של "מנדלי" – "ינשוף הסלע") "כוס סלעים" (שם הסוג גזור מהשם העברי), בדומה לשמו העברי "כוס חרבות". פעיל ומקנן בנקרות סלע וחורבות "דימיתי לקאת מדבר, הייתי ככוס חרבות" (תהילים ק"ב, 7).
אהרוני מציין כי שמו המקראי "כוס" ("ואת הכוס ואת הינשוף ואת התנשמת" – דברים י"ד, 16) כצליל המייתו – "כוס-כוס" ואילו "מנדלי", בהסתמכו על מפרשים שונים, מציין כי - "שמו מלשון –מכוסה, כלומר נעלם ונסתר הוא מעיני הכל או שמא מכוסה בנוצות רבות (מכאן אולי שמו הצרפתי "דורס-לילה שעיר"). 
שמו התלמודי – "קדיא" (כפי שהשתמר בשמו הערבי –צ'דא) – כי קד קידות בשעת התרגשות וחיזור. מוסלמים רבים סוברים כי מחקה הוא את תפילתם ולועג למוחמד נביאם (כחרדון) ועל כן נרדף הוא וקרוביו (גם בשל דימויו לשד-לילה מסתורי).
שמו הערבי הנוסף – "אום קויק", על-שום קריאותיו החדות המהדהדות ונשנות – "קיו-קיו" ומכאן גם שם הסוג הספרדי.
מידע מעניין:
החיזור מלווה בנתינת דגיגים במקורו לאהובתו, רק לאחר שמקיף אותה עם שללו, תוך כדי שהוא מותח את צווארו ושומט את כנפיו. 
בניגוד לדורסי-לילה אחרים, הדגירה על הביצים, אשר הטלו לרוב במחילות שרקרקים ונקיקי סלע, מתחילה רק לאחר השלמת התטולה , דבר המונע תופעת "קייניזם" בין האחים הקיימת אצל בני-משפחתו.
לילית מצויה (Linaeus, 1758) 
שם מדעי: Strixaluco
שם אנגלי: Tawny owl
שם גרמני: Waldkauz
שם צרפתי: Hulotte chat-haunt
שם ספרדי: Carabo
שם ערבי: חב'ל
שמה המדעי (strix (L) – קולות אנקה, aluco (L) – מין דורס-לילה מצויץ) "ינשוף מצויץ בעל קולות אנקה". שירתה אנקה רטטנית עדינה, הצעירים משמיעים קולות המדומות לחריקת שער.
שמה האנגלי "ינשוף חום-צהבהב" – הוא גונו השליט (קיים גם מופע אפור נדיר יותר!).
שמה הגרמני "כוס היערות" ומכאן כינהו "מנדלי" - "ינשוף היערות". מקננת ופעילה בעיקר באזורי יערות וחורשים.
שמה הצרפתי "ינשוף קולות-החתול", בשל שירתה החדה המזכירה אולי יללת חתול.
שמה העברי-מקראי – לילית (מצויה – כי היא נפוצה מקרובתה שלהלן) "שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח" (ישעיה ל"ד, 14). שמה מלשון - לילה, בשל פעילותה רק בשעות אלו. "לילית" – היא גם שמה (הגזור מעברית) של אלת המוות המכונפת בתרבות המסופוטמית (כמובן בשל פרצופה המזכיר פני-אדם, קולותיה ומסתוריותה). לפי מיתולוגיה זו חונקת "לילית" (בדמות ינשוף זה) ילדים ונשים ומפתה גברים ועל-כן נכללת היא בין אמהות השדים בתרבויות שונות.
מידע מעניין:
הלילית נחשבת למאוד טריטוריאלית ושירתה אז היא המלודית מבנות-משפחתה. ההתנהגות האגרסיבית בעת הקינון מתבטאת בתוקפנות גם כלפי אדם המנסה להתקרב מדי, כך הצלם האנגלי המפורסם –אריק הוסקינג איבד את עינו האחת.
לילית מדבר (Hume, 1878)
שם מדעי: Strixbutleri
שם אנגלי: Hume`s tawny owl
שם גרמני: Fahlkauz
שם צרפתי: Choutter
שם ספרדי: Carabo oriental
שמה המדעי (strix (L) – קולות אנקה, Butler– שם חוקר) "לילית ע"ש בטלר" ואילו שמה האנגלי מכונה ע"ש הם (A.o.hume (1829-1913) איש טבע ומחבר, שגילה מין זה והגדירו בהודו ב- 1878).
שמה הגרמני "כוס חיוור", על-שום גונה הבהיר יחסית ואילו שמה הצרפתי "הצעקנית" נוגע לקריאותיה.
פעילה באזור המדברי ומכאן שמה העברי, אשר הוענק לה ע"י אהרוני (ובעבר נחשבה לאחד מהמינים הנדירים בעולם, שאך מעט ידוע עליו ואילו כיום הסתבר שאינו נדיר במיוחד ברחבי המדבר הארץ-ישראלי).
שמה הספרדי "הלילית המזרחית". תפוצתה במזרח, מהנילוס ועד פקיסטן, לרבות א"י.
מפרשים שונים מזהים אותה עם ה"קאת" "מקול אנחתי, דבקה עצמי לבשרי, דימיתי לקאת מדבר, הייתי ככוס חרבות" (תהילים ק"ב, 6-7). השם "קאת", כנראה מלשון הקאה, על-שום נוהגה, כבני משפחתה, להקיא את המזון שלא עוכל היטב דרך מקורה, החוצה (צניפה, מלשון צנוף=מרוכז). אהרוני זיהה אותה דווקא עם ה"שחף". 
מידע מעניין:
מרגע הטלת הביצים, מרבה הנקבה להופכם ברגליה ולהקשיב להן, ובנוסף גם נוהגת להקיש קלות במקורה על הביצים ולנסות אגב כך לגרות את הצאצאים להגיב.