חלק ב


שמו המדעי (aquila (L) – העיט, ייתכן ונגזר מ – acus (L) – חד) העיט (החד) וממנו גזור שמו הספרדי.
ביוונית מכונה Aetos – אולי גזור מהשם העברי עיט.
שמותיו האנגלי והצרפתי גזורים בשיבוש מה מהשם המדעי. מקור הבלבול בין נשר לעיט הוא מתרגום השבעים, שתרגמו את הנשר המקראי בטעות ל- Eagle = Aquila, אולי בשל הדמיון הפונטי בשמות.
השם העברי-מקראי עיט – שם קיבוצי לדורסים ואוכלי-נבלות וירד העיט על הפגרים (בראשית טו, 11) ומכאן ייתכן וכשם כזה הוא כלל אז את הנשר והעיט יחדיו! ומכאן בא הפועל עט, לאמור צולל אל הטרף.
שמו הערבי משמר היטב את השם העברי עקב (ראה שם).
הפרשן דוד קמחי מזהה את העיט כסמלו של כורש מלך פרס (ראה ישעיה מו', 11), יתר על כן במצרים, מסופוטמיה, פרס ורומא, היה העיט סמל מלכותי ומתואר על גבי אסטלות, שרביטים, מטבעות וכדומה.
עיט נצי (Vieillot, 1822)
שם מדעי: Hieraaetus fasciatus
שם אנגלי: Bonelli`s eagle
שם גרמני: Habictsadler
שם צרפתי: Aigle de bonelli
שם ספרדי: Aguila perdicera
שם ערבי: עוקאב מוסרייה
שמו המדעי (hieros (GR) – קדוש, aetos (GR) – עיט, fascia (L) - טבעות) עיט קדוש עם טבעות. הכוונה לטבעות-הזנב הכהות והאופייניות. לא נכלל בסוג העיט הטיפוסי (Aquila), בשל תכונותיו המיוחדות להלן.
שמותיו האנגלי והצרפתי עיט עש בונלי. פ. א. בונלי (1784-1830) – פרופ' איטלקי להיסטוריה של הטבע.
שמו הגרמני עיט נצי ומכאן גזור שמו העברי. דומה לנץ בזנבו הארוך ואילו בכנפיו הרחבות , וטפריו הארוכים ותעוזתו דומה לעיט ומכאן שמו.
שמו הערבי העיט המפוספס – או כפי שכינהו אהרוני עיט משורטט, מציינים את תכונתו הבולטת והיא הפספוס והשרטוט שבגחונו.
שמו הספרדי לוכד-החוגלות, כי מזונו העיקרי באזורים רבים הם חגלות ודומיהם.
מידע מעניין:
דורס אגרסיבי וטריטוריאלי זה בונה קן אמבטיה מרשים ביותר על לגבי המצוקים אשר קוטרו עשוי להגיע ל- 3 מטרים וגובהו למטר אחד. נצפה בספרד תוקף נשר פולש, למוות.
 
עיט גמד (Gmelin, 1788)
שם מדעי: Hieraaetus pennatus
שם אנגלי: Booted eagle
שם גרמני: Zwergadler
שם צרפתי: Aigle botte
שם ספרדי: Aguila calzada
שם ערבי: עוקאב מוסרייה
שמו המדעי (pennatus (L) – נוצות רבות) עיט-קדוש מנוצה, בשל הנצוי הרב ברגליו, המכסה לחלוטין את שרשכפיו ומכאן כינויו האנגלי והצרפתי עיט המגפיים, הספרדי עיט-המכנסיים וכינויו של בודנהיימר את מין זה בשם נוצצית גמדית.
שמו הגרמני עיט גמדי ומכאן גזור שמו העברי. בעבר כונה עיט-נצי גמדי וממנו גזור שמו הערבי. דמיונו לנץ כמו בן סוגו העיט הניצי הוא באסטרטגיית הצייד שלו וטרפו המורכב בעיקר מציפורים וכן בזנבו הארוך יחסית. נחשב לקטן בעיטים של אזורנו ומכאן שמותיו.
מידע מעניין:
עיט זהוב (סלעים) (Linaeus, 1758)
שם מדעי: Aquila chrysaetos
שם אנגלי: Golden eagle
שם גרמני: Steinadler
שם צרפתי: Aigle royal
שם ספרדי: Aguila real
שם ערבי: עוקאב דהבייה, למעאה
שמו המדעי (khrusos (GR) – זהב, aetos (GR) – עיט) עיט-זהוב, מכאן שמותיו האנגלי, הערבי והעברי הנוכחי.
שמו הגרמני עיט-סלעים ומכאן גזור שמו העברי הקודם. עיט זה שוכן באזורים הרריים ומצוקים ולרוב מקנן על גביהם (למעט מקרים בהם קינן על גבי עצים, כמו בשנים 1979-1981 אז קינן על עץ אורן בנחל גילה, בי-ם)
שמותיו: הצרפתי והספרדי העיט המלכותי. נחשב לאחד הגדולים והנועזים במשפחתו.
שמו הערבי האחר הנוצץ, בשל ראשו הבוהק בשמש (ייתכן ובולבל עם המין הבא).
מידע מעניין:
מזונו העיקרי הם ארנבות ומיני יונקים שונים, כמו ארנבות, אך התברר כי יש והוא מעדיף באביב באזורים מסוימים דווקא צבים, אותם הוא נוהג להשליך מגבוה עד לפיצוחם וכן חרדוני-צב במדבר.
עיט שמש (Savigny, 1809)
שם מדעי: Aquila heliaca
שם אנגלי: Imperial eagle
שם גרמני: Kaiseradler
שם צרפתי: Aigle imperial
שם ספרדי: Aguila imperial
שם ערבי: מלכ א(ל)עוקאבאן
שמו המדעי (helios (GR) – שמש) עיט-שמש ומכאן נגזר שמו העברי (בודנהיימר). הכוונה לרעמת עורפו הבהירה והבוהקת כשמש.
שמותיו האנגלי, הצרפתי, הספרדי והגרמני עיט אימפריאלי, בדומה לשמו הערבי מלך העיטים. כולם כאחד מציינים אותו כשליט הדורסים וכמל אמפריאלי של צבאות ועמים רבים כדוגמת הצבא הרומי, סמלו של נפוליאון וסמלה של גרמניה וסרביה (ככל הנראה, בולבל עם העיט הזהוב הדומה לו והחזק ממנו).
מידע מעניין:
החיזור של מין זה מתבטא בעיקר בתעופה מקבילה של בני-הזוג ,תוך כדי קריאות נביחה אופייניות.
עיט צפרדעים (Pallas, 1811)
שם מדעי: Aquila clanga
שם אנגלי: Spotted eagle
שם גרמני: Schelladler
שם צרפתי: Aigle criard
שם ספרדי: Aguila moteada
שם ערבי: עוקאב סקעא כוברא
שמו המדעי (clanga (L) – מצלצל) עיט מצלצל, מכאן מושאל שמו הגרמני. הכוונה לקריאתו המהדהדת והמצלצלות כנביחות כלבלב ומכאן גם שמו הצרפתי עיט קולני.
שמו האנגלי, הספרדי והערבי עיט נקוד (גדול). הכוונה לנימור הלבן בגבו וכנפיו של הצעיר.
שמו העברי אינו הולמו במיוחד, כי אין הוא ניזון במיוחד מצפרדעים. בודנהיימר כינהו עיט חורף גדול ואולי יש לכנותו כך כיום, שהרי הוא חורף בארצנו בניגוד למין הבא שמכונה כך בטעות שהוא דווקא כן ניזון מצפרדעים אותם מביא לקן (ראה שם).
עיט חורש (חורף) (Brehm, 1831)
שם מדעי: Aquila pomarina
שם אנגלי: Lesser spotted eagle
שם גרמני: Schreiadler
שם צרפתי: Aigle pomarin
שם ספרדי: Aguila pomerana
שם ערבי: עוקאב סקעא זע'ירה
שמו המדעי (pomarina – שם פרובינציה ברוסיה, שם היה נפוץ) עיט של פומרינה, מכאן גזור שמו הצרפתי והספרדי (pomarina – הוא גם נחיריים בעלי קשקשים (כמו במקרה של חמסן רחב אברה) .
שמו האנגלי עיט-צפרדעים (מנוקד) קטן, בשל דמיונו לעיט הצפרדעים הגדול ממנו ומכאן גזור שמו הערבי.
שמו הגרמני עיט צרחני, בשל קריאותיו החדות והנבחניות.
שמו העברי הקודם בטעות יסודו, שהרי אין הוא חורף בארצנו, אלא קודמו הדומה לו ובולבל עמו ועל כן כונה בשמו הנוכחי, שהרי נופי חורשים בית-גידולו וקינונו.
מידע מעניין:
הנקבה מטילה 2 ביצים בהפרשי זמן של 3-4 ימים וכשהגוזל השני בוקע, הוא כבר נחות מאחיו הבכור והאגרסיבי במיוחד, אשר לעיתים תכופות משליכו מהקן או מנקר אותו למוות.
עיט מזרחי (Gloger, 1833)
שם מדעי: Aquila nipalensis
שם אנגלי: Stepe eagle
שם גרמני: Raubadler
שם צרפתי: Aigle ravisseur
שם ספרדי: Aguila nipalense
שם ערבי: עוקאב אלבדייה
שמו המדעי והספרדי הגזור ממנו (nipa – שם קבוצת איים במרכז אסיה) עיט של ניפה, שם נפוץ מין זה ולמעשה תפוצתו של מין זה היא מזרחית לשל המין הבא ומכאן שמו העברי.
שמו האנגלי עיט ערבות, מכאן גם שמו הערבי עיט מדבר (בעבר נחשב כתת-מין של עיט הערבות) – ראה המין הבא.
שמותיו הגרמני והצרפתי עיט חמדן (גזור מהשם המדעי של המין הבא שבעבר נכללו באותו שם הסוג), בשל חמדנותו היתירה אחר מזון ואפילו נבלות.
עיט ערבות (Temmink, 1828)
שם מדעי: Aquila rapax
שם אנגלי: Tawny eagle
שם גרמני: Raubadler
שם צרפתי: Aigle ravisseur
שם ספרדי: Aguila rapaz
שם ערבי: עוקאב אלבדייה
שמו המדעי (rapax (L) – חמדן) עיט חמדן, מכאן גזור שמו הספרדי ושאולים שמותיו הגרמני והצרפתי (ראה לעיל).
שמו האנגלי עיט חום-צהבהב – הוא צבעו האופייני.
עיט זה שכיח בערבות-עשב (בחורף – בסוואנות) ומכאן שמותיו העברי והערבי.
מידע מעניין:
מין זה מקנן לרוב על הקרקע עם חומרי-קינון מוזרים למדי, כמו גללים של סוסים או גמלים וחתיכות עור ונייר.
עיט שחור (Lesson, 1830)
שם מדעי: Aquila verreauxi
שם אנגלי: Verreaux`s eagle
שם גרמני: Kaffernadler
שם צרפתי: Aigle verreaux
שם ספרדי: Aguila cafre
שמו המדעי (verraeux (L) – שם חוקר צרפתי) עיט עש ורוקס. מכאן גזורים שמותיו האנגלי והצרפתי.
שמותיו הגרמני והספרדי עיט פראי. נחשב לאחד מהדורסים האימתניים ביותר באזור הפליארקטי.
גדול עיטים זה שחור-עז ומכאן שמו העברי.
מידע מעניין:
מהציפורים הבודדות הנוהגות לתקוף אדם המתקרב יתר על המידה אל הקן והגוזלים.
הנשרים - Vultures
אוכלי-הנבלות והסניטרים של הטבע, אך יחד עם זאת הפגיעים בין העופות בכלל, על-שום גודלם הרב, כושר רבייתם הנמוך והתמחותם כאוכלי-נבלות.
השם האנגלי – vulture – נגזר מלטינית עתיקה (vellere) ופירושו – למשוך, לעקור. ייתכן והכוונה, לכוח הרב במקורם למשוך פגרים (ידוע למשל, כי העזנייה מסוגלת למשוך במקורה עגל של פרה).
רחם (Linaeus, 1758)
שם מדעי: Neophron percnopterus
שם אנגלי: Egyptian vulture
שם גרמני: schmutgie
שם צרפתי: Percnoptere d`Egypte
שם ספרדי: Alimoche comun
שם ערבי: רחמה,רך, אנוק
שמו המדעי (neophron (GR) – דמות מיתולוגית יוונית של צעיר שהפך בבוא הימים לעוף זה, perknos (GR) – כהה, pteron (GR) – כנף) ניאופרון כהה-כנפיים. הכוונה לאברות-הכנף השחורות והמנוגדות לגוף ולסוככות-הכנף הלבנות.
שמו הגרמני המלוכלך, מרמז ללבושו של המתבגר שלו סוככות-כנף לבנבנות מעוטר בכתמים שחומים מופשטים ונראה כמלוכלך.
שמו האנגלי נשר מצרי, על-שום אזכורו הרב בכתבים היירוגליפים במצרים העתיקה, בדומה לשמו הצרפתי רחם מצרי (שם הסוג גזור מהשם המדעי)
שמו העברי-מקראי (ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחם – ויקרא יא') כשמו הערבי המשמרו היטב. מנדלי מציין עפי החכם ראבע את המסורת בדבר שמו היות ובא רחם באו רחמים לעולם (יש אחרים הגורסים כי עושה רחמים עם חבריו או עם גוזליו).
מידע מעניין:
מהיצורים הבודדים המשתמשים בכלים, כמו למשל הרמת אבנים בגדלים שונים והשלכתם על ביצים על מנת לאכול את תכנן. ישנה תצפית שלי עם נירית פרנקברג על מקרה בו רחם השליך אבנים על גוזל של נשר עד למותו ולאחר מכן ניזון מבשרו.
פרס (Linaeus, 1758)
שם מדעי: Gypaetus barbatus
שם אנגלי: Bearded vulture
שם גרמני: Bartgeier (Lammergeier)
שם צרפתי: Gypaete barbu
שם ספרדי: Quebrantahuesos
שם ערבי: כאסר אל עט'אם, מוכלפה
שמו המדעי והצרפתי הגזור ממנו (gups (GR) – נשר, aetos (GR) – העיט, barbatus (L) – מזוקן) נשר-עיטי מזוקן. הפרס נחשב למלך המצוקים ודומה לעיט בעוצמתו בתכונות מסוימות, ודומה גם לנשריים במקורו הארוך ובהיותו אוכל-נבלות, אך ייחודו הנוסף הוא – זקן-הלחיים המעטר את פניהם של שני הזוויגים (תפקידו לא הוברר עדיין סופית) ומכאן שמו.
שמותיו האנגלי והגרמני הנשר המזוקן, שמו האלג'ירי אבו-לחיא ושמו התלמודי לחיתא – מציינים כולם כאחד את זקנו המופשל אל מתחת למקורו.
שמו הגרמני הנוסף נשר הטלאים, על-שום נוהגו להשליך טלאים ועופרים מן המצוקים הגבוהים ולהביאם לקנו (כך נוהג גם העיט הזהוב באזורים מסוימים).
שמו הספרדי והערבי שובר-העצמות (ראה להלן).
שמו העברי מופיע במקרא וזה אשר לא תאכלו מהם הנשר והפרס והעזנייה (דברים יד, 12), אך את פירוש שמו העניק לו בודנהיימר, על-שום נוהגו להשליך עצמות שנותרו מסעודות קודמיו (עזניה, נשר ורחם) אל רגלי המצוקים ולשוברם (שהרי פרס = שבר). לאחר ששוברן הוא בולען בשלמותן (מוח-עצמות הם כידוע עתירי שומן). הוא מסוגל לבלוע עצמות שאורכן 25 סמ. (אגב, שמעון פרס – מראשי- ממשלת ישראל שינה את שמו מפרסקי לפרס בעקבות התרשמותו מעוף מרשים זה!).
אהרוני כינהו בשם - ער ופירושו – לבן-מצח, על-שום הניצוי הלבן והדליל המעטר את מצחו.
שמו הערבי האחר השליט, על-שום תעוזתו וגודלו הרב.
מידע מעניין:
גדלו העצום, גלגל העין המוקף באדום-עז, התמחותו בפריסת עצמות – תרמו רבות לתיאורו באירופה בתקופות רבות כשד מפחיד התוקף ילדים ועזים ועל-כן נרדף עד כדי השמדתו כמעט כליל מהאלפים ואזורים רבים אחרים.
עזניית-נגב (Forster, 1791)
שם מדעי: Torgos tracheliotus negevsis
שם אנגלי: Lappet-faced vulture
שם גרמני: Ohrenhgeier
שם צרפתי: Vautour oricou
שם ספרדי: Buitre oricu
שם ערבי: ניסר ד'ו-אלאדין
שמו המדעי (torgos (GR) – הנשר, trachelius (GR) – צוואר, otus (GR) – אוזניים, negevsis (L) – הנגב) נשר אוזני-הצוואר - נגבי. הכוונה לקמטים – דמויי-אוזן בצווארה הקרח והאדום, כפי שגם מעידים שמותיה: האנגלי נשר קמוט-פנים, הגרמני והערבי נשר בעל אוזניים (יש הנוטים לשבש את שמה העברי לאוזנייה, דהיינו הרבה אוזניים, בדומה לשמותיה האחרים).
שמה הצרפתי והספרדי הנשר המדברי (שם הסוג גזור מהשם האנגלי – vulture, שפירושו למשוך).
השם המקראי – עוזנייה, כפי שמתרגם ראבע: כי מן העוז בא שמה (כוחה הרב במקורה העצום, באמצעותו יכולה למשוך עגל). אהרוני מציין סיבה נוספת אפשרית לשמה משום שמפילה עזים לתהום (אין היא נוהגת כך, אלא הפרס – ראה שם). מדבר הנגב – הוא משכנו המדברי של תת-מין נכחד זה ומכאן שם המין העברי והתת-מין המדעי.
מידע מעניין:
עזניית הנגב שנכחדה זה מכבר כמין מקנן בישראל מגיעה לבגרות מינית רק בגיל 8 שנים ומטילה רק פעם בשנתיים ביצה אחת בלבד, הגם שלא תמיד פורייה.
עזנייה שחורה (Linaeus, 1758)
שם מדעי: Aegypius monachus
שם אנגלי: Black vulture
שם גרמני: Monchsgeier
שם צרפתי: Vautour moine
שם ספרדי: Buitre negro
שם ערבי: ניסר אסווד
שמו המדעי של אוכל-נבלות זה (aeg (GR) – נועז, gups (GR) – נשר, monachus (GR) – נזיר) נשר-נועז נזירי. חזותו השחורה, פדחתו, התבודדותו של נשר ענק ונועז זה, דימוהו בצדק רב לנזיר, ואילו נועז על-שום מקורו האימתני, ומכאן גם שמותיו הגרמני והצרפתי נשר-נזירי.
שמותיו האנגלי, הספרדי והערבי נשר שחור, בדומה לשמה העברי עוזניה שחורה, מציינים את תכונתה האופיינית – חזותה השחורה במיוחד.
מידע מעניין:
עפי טריסטרם (1883) העזנייה השחורה קיננה במצוקי הארבל, בסמוך לכינרת. כיום מין זה מזדמן באורח נדיר בחורף בדרום הגולן והחבל המדברי.
נשר (Hablizl, 1783)
שם מדעי: Gyps fulvus
שם אנגלי: Griffon vulture
שם גרמני: Gansegeier
שם צרפתי: Vautour fauve
שם ספרדי: Buitre comun
שם ערבי: ניסר
שמו המדעי והצרפתי הגזור ממנו (gups (GR) – הנשר, fulvus (GR) – זהב) נשר זהוב, שהרי צבע גופו זהוב-חום, הבוהק בשמש.
שמו האנגלי נשר הגריפון. גריפון – יצור מיתולוגי מכונף, כשחלקו הקדמי – בדמות נשר או פרס ופלג גופו האחורי בדמות אריה. דמות זאת שימשה בפולחן השמש והירח אצל עמי יוון והמזרח.
שמו הגרמני נשר אווזי, על-שום צווארו הארוך כשל אווז ואילו שמו הספרדי (שם הסוג שלש שמו הצרפתי) הנשר המצוי.
שמו המקראי (וכן שמותיו האכדי, הארמי והערבי המשמרים את שמו היטב) מופיע רבות בתנך ומזוהה בוודאות כעוף זה, אשר מקור השם לפי רבים כי נשרו נוצות צווארו (יש גם הגורסים כי שורש השם לא – מנשירה), והרי הרחיבי קרחתך כנשר (מיכה א', 16). לנשר זה צוואר קרח מנוצות, אך עטור בפלומה דקה ודלילה המאפשרת לו לנבור עמוק בקרבי הנבלה. מנדלי מציין כי נקרא נשר, דווקא מכיוון שהוא משליך נוצותיו והוא קבע את השם הזה כשם כולל ומרבית הדורסים הורכבו מהתיבה נשר (למשל נשר החתול – העקב).
הנשר בתרגומים קדומים מצוין דווקא כ- Aquila – העיט, כי תרגמוהו באנגלית ל- Eagle או Adler. לאחרונה הוחלט על הטרמינולוגיה הנכונה וכי מלך העופות ראוי להיות העיט ולא הנשר, אך ברור הוא כי הנשר מרשים בגדלו ומעופו שנאמר הוי עז כנמר וקל כנשר (אבות ה', 20).
מידע מעניין:
הנשר ניזון בלעדית מפגרים ומשמש כסניטר של הטבע. לנשר בלוטות מיוחדות בקיבתו המפרישות מיצי עיכול רבים המנטרלים את הרעלים וחומרי-הריקבון שבבשר הפגרים.
הסוג זרון
שם מדעי: Circus
שם אנגלי: Harrier
שם גרמני: Weihe
שם צרפתי: Bussard
שם ספרדי: Aguilucho
שם ערבי: אבו-דנב, מורזה
השם המדעי (kirkos (GR) – עף במעגלים) עף במעגלים. הכוונה לדאייה המעגלית בסמוך לפני הקרקע, בסריקה אחר טרף.
שמו האנגלי טורף-זריז (מהשורש hurry = מהיר וכנראה, לא כפי שצוין במקומות אחרים מהשורש hare = ארנב, דהיינו טורף ארנבים) על-שום תעופתו ותמרונו המהיר (על שמו נקרא מטוס-קרב הממריא אנכית) .
שמו הגרמני כהמיית קריאתו היללנית, שמו הספרדי עיט קטן ואילו שמו הצרפתי העקב, משייכו לסוג זה.
השם העברי הוענק לו עי אהרוני וגזר את שמו מהשורש זר – הכוונה לזר נוצות המעטר את צדי-פניו (תפקידו קשור כנראה בריכוז גלי קול לפתחי השמע הגדולים, כאפרכסות, בדומה לתנשמת.
שמו הערבי ארוך-זנב ואכן זנבו ארוך במיוחד ומשמש לו כהגה לתמרון בשעת מרדף נמוך (שמו האחר- מורזה, פירושו המפיל).
 
זרון סוף (Linaeus, 1758)
שם מדעי: Circus aeruginosus
שם אנגלי: Marsh harrier
שם גרמני: Rohrweihe
שם צרפתי: Bussard roseau
שם ספרדי: Aguilucho lagunero
שם ערבי: מורזת אלבטאיח
שמו המדעי (aeruginosus (L) – מלא נחושת) מלא נחושת. הכוונה לצבעו המיוחד של הזכר – כצבע הנחושת (חום-כתמתם) ובלייתה (תכלכל).
שמו האנגלי זרון ביצות ומכאן כינויו של בודנהיימר ובדומה שמותיו הגרמני, הצרפתי: זרון סוף, כשמו העברי הגזור מהם וכן שמו הספרדי זרון הלגונות. בית-גידולו הטבעי – ביצות וחשות-קנים וסוף, שם אף מקנן על הקרקע.
שמו הצרפתי הקודם עקב ההרפיה. ההרפיה – מפלצת במיתולוגיה היוונית, חלקה האחד עוף-דורס וחלקה האחר אישה (ההרפיה הוא שמו המדעי של דורס אחר שלו הטופרים הגדולים ביותר מכל הדורסים).
שמו הערבי המפיל-הקצב, דהיינו קורע את הטרף לגזרים לאחר שמפיל את הטרף במפתיע.
מידע מעניין:
הצעירים מואכלים רק עי האם ואם היא מתה אזי הצעירים ימותו אף כן, היות והזכר אינו מטפל בשום מצב בצעירים, אלא מביא לכל היותר מזון לבת-זוגתו.
זרון תכול (Linaeus, 1758)
שם מדעי: Circus cyaneus
שם אנגלי: Hen harrier
שם גרמני: Kornweihe
שם צרפתי: Bussard saint martin
שם ספרדי: Aguilucho palido
שם ערבי: מורזת א(ל)דג'אג'
שמו המדעי (cyaneus (L) – תכול) זרון תכול ומכאן גזור שמו העברי. צבעו של הזכר הוא תכול אופייני ונאה.
שמו האנגלי זרון התרנגולות ומכאן שמו הערבי וכיניו עי בודנהיימר. הכוונה לטרפו האהוב – תרנגולת האגם, דהיינו האגמיות והסופיות.
שמו הגרמני זרון התבואה, שהרי בית-גידולו העיקרי בשדות בור ומזרע פתוחים.
שמו הצרפתי עקב עש מרטין הקדוש ואילו שמו הספרדי הזרון החיוור (מתאים יותר למין הבא).
ביבשת אמריקה מכונה דווקא Marsh Hawk – נץ-הסוף.
מידע מעניין:
לזכר של מין זה חיזור מעניין במיוחד בו הזכר חג סביב תוך כדי התרוממות מעלה ואחר-כך מפיל עצמו באוויר ומתהפך באקרובטיות רבה.
זרון שדות (Gmelin, 1771)
שם מדעי: Circus macrourus
שם אנגלי: Pallid harrier
שם גרמני: Steppenweihe
שם צרפתי: Bussard pale
שם ספרדי: Aguilucho papialbo
שם ערבי: מורזת בע'תא
שמו המדעי (makros (GR) – ארוך, oura (GR) - זנב) זרון ארוך-זנב. כיתר בני סוגו מאופיין בזנב ארוך, המסייע לו לתמרן היטב בשעת מרדף וסריקה נמוכה.
שמותיו האנגלי והצרפתי זרון חיוור, על-שום גונו התכול החיוור של הזכר יחסית לבני סוגו.
שמו הגרמני זרון הערבה (מכאן גזר בודנהיימר את כינויו הקודם). יותר מבני סוגו שוכן במישורים פתוחים, שדות ובערבות-עשב ומכאן שמו.
שמו הספרדי הזרון חמוסים (weasels), כי את טורפים קטנים אלה הוא נוהג לצוד.
שמו הערבי המתנפל המפתיע, מרמז לשיטת הציד האופיינית לו ולבני סוגו.
זרון פס (Linaeus, 1758)
שם מדעי: Circus pygargus
שם אנגלי: Montagu`s harrier
שם גרמני: Weisenweihe
שם צרפתי: Bussard cendre
שם ספרדי: Aguilucho cenizo
שמו המדעי (puge (GR) – שת, argos (GR) - מבריק) זרון בעל שת-מבריק. הכוונה לעל-שת הלבן הניכר אצל הנקבה (במקום אחר כוונתו לעיטם לבן-זנב).
שמו האנגלי זרון עש מונטגיו. גורג' מונטגיו (1751-1815) – פרופ' הסטורי של הטבע וחבר חלוצי בחב' הלינאנית (המוזיאון הבריטי רכש ממנו אוסף בעח מרשים).
שמו הגרמני זרון האחו, כי שוכן הוא בעיקר בשדות אחו ליד אגמים.
שמו הצרפתי והספרדי זרון אפור, על-כי צבעו של הזכר, בדומה לקודמיו, אפור-תכול, אך כפי שמעיד שמו העברי – מעוטר בפס כהה ואופייני בבסיס אברות האמה.
משפחת הבזיים
Falconidae
השם המדעי (falco (L) – הבז. גזור מ- falx (L) – חרמש, מרמז לטופריו המאונקלים והחדים כחרמש, המשמשים לו ולבני סדרתו – מכשיר לדריסת-טרף עיקרי.
הסוג בז
שם מדעי: Falco
שם אנגלי: Falcon
שם גרמני: Falke
שם צרפתי: Faucon
שם ספרדי: Halcon
שם ערבי: צ'קר, באז'
משמו המדעי (falco (L) – הבז. גזור מ- falx (L) – חרמש, מרמז לטופריו המאונקלים והחדים כחרמש( גזורים שמותיו האנגלי, הגרמני, הספרדי והצרפתי.
יש הגורסים כי שמו העברי – בז נובע מביזה = שוד ועל-כן זיהה מנדלי את הבז עם השם - תחמס (תכונה ההולמת דווקא עופות אחרים כשחפים מסוימים וחמסנים). יש שסברו בטעות כנראה, כי מקור השם העברי בשמו הערבי באז, אך ייתכן ונץ ובז הם שמות נרדפים במקורות והנץ למינהו במקרא כלל כנראה את כל המיני הדורסים הקטנים (אודות השם הערבי צ'קר – ראה להלן).
בז ציידים (Gray, 1834)
שם מדעי: Falco cherrug
שם אנגלי: Saker falcon
שם גרמני: Wurgfalke
שם צרפתי: Faucon sacre
שם ספרדי: Halcon sacre
שם ערבי: צ'קר
שמו המדעי (cherrug (GR) – יבש) בז האזור-היובשני. הכוונה לבית-גידולו האופייני בערבה ובמדבר.
שמותיו האנגלי, הספרדי והצרפתי גזורים משמו הערבי צ'קר, עש שבט בדואי בעבר-הירדן המזרחי, המכונה בשם זה. בני שבט זה התמחה בבזיארות.
בז נועז זה אולף והועדף עי אצילים ערביים, ציידים בדואים ומונגולים למטרות ציד חיות-בר כארנבות וחוברות. למטרה זו נאספו וניצודו רבים מהם עי הציידים ומכאן שמו העברי שהוענק לו עי בודנהיימר.
שמו הגרמני הבז החונק, בדומה לשמו הארמי שורינקא, כפי שמציין אהרוני.
בז צוקים (Temminck, 1825)
שם מדעי: Falco biarmicus
שם אנגלי: Lanner falcon
שם גרמני: Feldeggfalke
שם צרפתי: Faucon lanier
שם ספרדי: Halcon borni
שם ערבי: חור
שמו המדעי (biarmicus (L) – נשק כפול, אך יש הגורסים שמקור השם שהוענק עי לינאוס, הוא כנראה שיבוש מוטעה של המילה הלטינית berdmicus, שפירושה בעל-שפם) בז בעל נשק כפול או בז משופם. הכוונה כנראה בפירוש הראשון בנשקו הכפול: האחד במקורו והשני בבליטה אופיינית במקורו כבשל בני-סוגו, המסייעת לו בשבירת מפרקת הטרף. בפירוש האחר, מציין את התכונה האופיינית לו ולקרוביו – שפם-הלחי האופייני לסוג.
שמותיו האנגלי והצרפתי (lanius (L) – חונק) בז-החונק, מרמז לשבירת מפרקת-צווארו של הטרף (שמו הספרדי, נוגע למין של בז ופירושו האטימולוגי סתום).
שמו הגרמני בז עש פלדאג'  ומכאן גם כינויו האנגלי הנוסף.
דורסי –היום במאה ה-19 עפי טריסטרם,  מתוך הספר הפאונה והפלורה של ארץ-ישראל (טריסטרם 1884), נערך ותורגם על ידי, בהוצאת מוסד ביאליק. 
סדרת דורסי היום (הנציים)
ACCIPITRES
משפחת הנשריים[16]
VULTURID?
פֶּרֶס
L. Syst. Nat. i., p. 123.
שם מדעי: Gypaetus barbatus
שם אנגלי:L?mmer-Geier, or Bearded Vulture(בתרגום קינג ג'יימס: 
] Ossifrage כלומר, שובר עצמות] [ויקרא יא, יג])
שם עברי: פֶּרֶס ( כלומר, השובר)
שם ערבי: בידג', והשם הכולל הוא ניסר, עם עוד נשרים גדולים 
את העוף המרשים הזה, נסיך הנשרים, אפשר עדיין לראות ברוב הסביבות ההרריות של פלשתינה[17], אך רק יחידים, או זוג עופות יחד. המקומות המועדפים עליו הם הערוצים הנשפכים לים המלח ולעמק הירדן, בייחוד הנקיקים של הארנון והקַלירוֹהי. אחד המחזות המרהיבים ביותר שחוקר טבע יכול לראות כשהוא עומד בקצה המצוק הוא מראה העופות המלכותיים האלה, שמוטת כנפיהם כשלושה מטרים, דואה בלי תנועה לכאורה מטה ומעלה בוודי, קרוב למצוק ולעתים במרחק כמאה מטרים מהצופה. הפֶּרֶס אמנם בולט, אבל את מספר הפרסים בפלשתינה אפשר כנראה לספור בעזרת אצבעות הידיים. הפֶּרֶס הוא אוכל נבלות, אך גם עצמות עם לשד, צבים ונחשים ערבים לחִכּו. הוא נושא אותם לגובה רב ומפילם על סלע או אבן ועושה זאת שוב ושוב עד שהטרף מרוסק לגמרי. מכאן שמו העברי פֶּרֶס[18]. המשורר אייסכילוס מצא את מותו מצב שהפיל פֶּרֶס על ראשו הקירח. 
תפוצתו מן הפירנאים והאלפים והקרפטים מזרחה עד סין וטַטַריָה[19], מדרום להרי אַלטַי; נמצא בכל ההרים שמדרום לקו רוחב 45 וכן ברכס האטלס בצפון אפריקה. הזנים של מזרח אפריקה ודרומה שונים אך מעט מהזן הצפוני. בכל מקום, אפילו בטַטַריָה, קטנה האוכלוסייה שלו במהירות וככל הנראה יצטרף בקרוב לרשימה הארוכה של המינים הנכחדים. 
עָזנייה שחורה
L. Syst. Nat. i., p. 122.
שם מדעי: Vultur monachus שם מדעי נוכחי: Aegypius monachus
שם אנגלי: Cinereous Vulture שם אנגלי נוכחי: Black Vulture
המקומיים אינם מבחינים בינה ובין הנשר. 
נמצאת בכל הארץ, אבל נדירה[20]. בעיקר נראית בהרים הפראיים של הדרום וברמת מואב. בדרך כלל נראות שתיים יחד. בזכות צבעה הכהה קל להבחין בינה ובין המין האחר שהיא מתלהקת אִתו.
תפוצתה משתרעת מפורטוגל וספרד, דרך סיציליה, יוון וכל צפון אפריקה, עד הקווקז, ההימליה וצפון-מערב הודו. נמצאה גם בסין. 
נשר
Gmel. Syst. Nat. i., p. 249.
שם מדעי: Gyps fulvus
שם אנגלי: The Griffon Vulture (בתרגום קינג ג'יימס: Eagle)
שם עברי: נֶֹשֶר
שם ערבי: ניס'ר
אין ספק שהציפור המכונה בעברית נשר, ובערבית ניסר, היא אכן הנשר, אף שהמתרגמים שלנו כינו אותה Eagle[21]. לא זו בלבד שהדבר הזה ברור מן הבחינה הפילולוגית. גם הביטוי במיכה א, טז: הרחִבִי קרחתך כנשר, אינו יכול להתאים אלא לנשר. לרוע המזל באנגלית אין אלא מילה אחת -Vultur- לציין גם את הנשר האצילי, וגם את אוכל הנבלות הנתעב, אך היעיל מאוד, שהאירופים במזרח כינו עוף פרעה והוא בעצם הנשר המצרי[22]. 
אנשי המזרח תיארו את הנשר כטיפוס רם ואצילי. ניסרוך, האל עם ראש הנשר בתבליטים האשוריים, היה התגלמות אלוהית בדמותו של הנשר והופיע על דגלם של צבאות אשור ופרס. את הדגל הזה, שאומות מודרניות רבות כל כך אימצו להן, שאלו הרומאים כנראה מאשור ומפרס, והוא מתאים להן באופיו יותר משנושאיו יהיו מוכנים להודות.
הנשר הוא העוף הבולט ביותר בפלשתינה. בכל חלקי הארץ כמעט בלתי אפשרי להסתכל למעלה ולא לראות כמה נשרים דואים באצילות בגובה רב, והוא מקנן במושבות ענקיות בכל הערוצים של הארץ[23]. מושבות הקינון המרשימות ביותר, שמקצתן כוללות יותר ממאה זוגות נשרים, הן בואדי קלט ליד יריחו, בערוצים של היַבּוֹק[24], הארנון, הליטני, בכמה ערוצים סמוך לכרמל, והגדולות מכולן בוואדי חמאם ובוואדי לַמוּן, היורדים לבקעת גִנֵיסָר. לקראת ערב משמש כל סלע של המצוק נקודת תצפית של עוף אצילי אחד או יותר. הרבה מהמאפיינים וההרגלים של הנשר מתוארים בכתבי הקודש. דאייתו: יעלו אֵבֶר כַנשרים (ישעיה מ, לא); מהירות: כאשר ידאֶה הנשר (דברים כח, מט), יעֻפוּ כנשר חש לאכול (חבקוק א, ח); עוצמת ראייתו: סלע ישכֹּן ויתלֹנָן על-שֶן-סלע ומצודה. משם חָפַר-אֹכֶל למרחוק עיניו יביטו (איוב לט, כח-כט). קינונו במצוק: שֹכנִי בחַגוֵי הסלע תֹפשִי מרוֹם גבעה כי-תגביה כנשר קנךָ משם אורידך נאֻם ה' (ירמיה מט, טז). 
תפוצתו של הנשר נרחבתמאוד. נמצא בכל אירופה, מהפירנאים והאלפים דרומה; בדרום רוסיה; באסיה מדרום להרי אַלטַי; עד הודו ובורמה; וברחבי אפריקה עד לכף התקווה הטובה. 
רָחָם
L. Syst. Nat. i., p. 123 (1766).
שם מדעי: Neophron percnopterus
שם אנגלי: Egyptian Vulture, Pharaoh’s Hen (בתרגום קינג ג'יימס:
Gier Eagle)
שם עברי: רָחָם
שם ערבי: רח'ם
ניזון מאשפה, בקיץ נפוץ בכל הארץ, אך בחורף לעולם אינו נראה. אינו מקנן במושבות כמו הנשר, אבל נפוץ כמעט כמוהו בכל אזורי הארץ. חוזר מהדרום בסוף מרס בערך. נועז. חי בזוגות, בשכנות לאדם, סמוך לכפרים של הפלאחים ולמאהלים של הבדואים. 
הקִנים, מבנים עצומים ומרושלים מענפים, נמצאים בדרך כלל בחלקים הנמוכים והנגישים של המצוקים, ובזה הם שונים מאוד מהקִנים של הנשר. את העופות הצעירים, בני השנה, שפלומתם חומה, כמעט אין רואים בפלשתינה והדעת נותנת שאין הם נודדים מהדרום לכאן. 
תפוצתו מדרום צרפת מזרחה, עד מערב הודו, אך מצפון לאלפים ולקווקז אינו אלא מזדמן. נמצא בכל אפריקה ואייה עד לכף. המין ההודי דומה לו מאוד ופעמים רבות בלבלו ביניהם. 
משפחת הבזיים[25]
FALCONID?
זֵרוֹן סוּף
L. Syst. Nat. i., p. 130.
שם מדעי: Circus?ruginosus
שם אנגלי: Marsh Harrier
שם ערבי: ד'ריה שם ערבי נוכחי: מורזה
נפוץ מאוד כל השנה בביצות ובכל המישורים[26]. אפשר לראות עד עשרים פרטים משוטטים במישור, כל אחד לעצמו. בדרך כלל הנוצות של הזכרים עשירות מאוד, הכתפיים והזנב אפורים-כסופים וקצה הכנפיים שחור.
נפוץ מהאיים הבריטיים, דרך אירופה ואפריקה, עד טרנסווַל[27], ובמזרח עד ציילון, פורמוזה ויפן.
זֵרוֹן פַּס
Montagu. Ornith. Dict., vol. i., k, 3. 
שם מדעי: Circus cineraceus שם מדעי נוכחי: Circus pygargus
שם אנגלי: Montagu’s Harrier
קרוב לוודאי שאינו נדיר[28], אף שלא ראיתי אותו לעתים קרובות. ב1864- לכדתי שני פרטים ליד הכנרת וכשביקרתי באותו מקום ב1881- לכדתי עוד פרט אחד ואני סבור שהוא עף מאותו סלע שגם הפרטים הקודמים עפו ממנו. ב1872- ראיתי אותו גם במואב. 
נמצא בכל האזורים הממוזגים של העולם הישן, ומרחיק עד לכף ולסין, אבל נדיר.
זֵרוֹן תכוֹל
L. Syst. Nat. i., p. 126.
שם מדעי: Circus cyaneus
שם אנגלי: Hen Harrier
אינו נדיר במישורים כל השנה[29].
תפוצתו נרחבת פחות מתפוצתו של זֵרֹון הפַּס. נמצא באירופה; בצפון אסיה ומרכזה, עד סין ויפן; אך בצפון אפריקה עובר אורח נדיר בחורף.
זֵרוֹן שדות
Smith. S. Afr. Quart. Journ. i., p. 384.
שם מדעי: Circus swainsoni שם מדעי נוכחי: Circus macrourus
שם אנגלי: Pallid Harrier
הזרון הזה נפוץ יותר משני המינים הקודמים[30], אף שמספר פרטיו אינו מגיע לעשירית ממספר הפרטים של זֵרוֹן הסוּף. נמצא בעיקר לאורך חוף הים ובמישור החוף. בשנה שעברה ראיתי פרט אחד, לבן כמעט כולו, עף בוקר שלם סביב צוק שעומד עליו כפר פלשתי – ובכל עשר דקות בדיוק התקרב מאוד אל אחד מחברי הקבוצה, שעסק ברישום. 
תושב בדרום אירופה ובמרכז אסיה ודרומה, ונמצא בכל אפריקה. 
עַקָב חורף
Leach. System Cat. p. 10. 
שם מדעי: Buteo vulgaris שם מדעי נוכחי: Buteo. buteo
שם אנגלי: Common Buzzard (בתרגום קינג ג'יימס: Glede*)
שם עברי: דָאָה
שם ערבי: עוק'ב (שם שניתן לנשרים קטנים ולעקבים)
בחורף נמצא בשפע בחוף, במישורים ובלבנון. באביב נודד כנראה צפונה. 
נמצא בכל אירופה, אבל בדרך כלל אינו יוצא מגבול תפוצתו. בחורף שוכן בחוף הצפוני של אפריקה ובאסיה הקטנה, וגבולו במזרח הוא ככל הנראה מערב סיביר.
עַקָב (מין ?)[31]
Daud. Trait?. d’Orn. Ii., 162.
שם מדעי: Buteo desertorum
שם אנגלי: African Buzzard
הדעת נותנת שאפשר לראות בו את אחד המינים של פלשתינה (אף שמעולם לא לכדתי פרט), שכן הוא נמצא בכל הארצות השכנות.
תפוצתו בכל אפריקה, ובמזרח מגיע עד הודו.
עַקָב עֵיטי
Gmel. Syst. Nat. i., p. 260.
שם מדעי: Buteo ferox שם מדעי נוכחי: Buteo rufinus
שם אנגלי: Long-Legged Buzzard
שם ערבי: שאהין
העַקָב הנהדר והעֵיטי הזה הוא העַקָב האופייני לארץ. נפוץ מאוד בכל חלקי הארץ, כל השנה[32]. בחורף מתלהק ובאביב נפרד לזוגות ומקנן במצוקים בוודיות.
שוכן בדרום רוסיה, באסיה הקטנה, בצפון-מזרח אפריקה, בפרס, בהודו ובטוּרקֶסטַן.
עיט זהוב (סלעים)
L. Syst. Nat. i., p. 125.
שם מדעי: Aquila chrysaetus
שם אנגלי: Golden Eagle(בתרגום קינג ג'יימס: Osprey)
שם עברי: עָזְנִיָה[33]
שם ערבי: עוקב (שם כולל לכל הנשרים הגדולים)
בחורף נפוץ למדי בכל הארץ. בקיץ נמצא רק ברכסים הצפוניים של החרמון והלבנון[34]. למותר לציין שהמקומיים אינם מבדילים בין מיני העיט. 
העיט הזהוב שוכן בכל חצי הכדור הצפוני, מלפלנד, סיביר ואמריקה הארקטית בצפון, עד הסהרה, ההימליה, סין, פנסילבניה וקליפורניה בדרום.
עֵיט שמש
Savigny. Descript. Egypte, p. 459.
שם מדעי: Aquila heliaca
שם אנגלי: Imperial Eagle
העיט הזה נפוץ בארץ יותר מהעיט הזהוב, ושלא כמוהו אינו עוזב בקיץ[35], אלא מקנן כנראה בעצי אלה[36] מבודדים באזורים מרוחקים. שלא כמו העיט הזהוב, הוא מעדיף לקנן בעצים ולא במצוקים. הוא נועז ואינו חושש מקרבת אדם ואפשר אפוא להתפעל בנחת מנוצותיו השחורות העשירות, מכתפיו הלבנות ומראשו שצבעו כצבע הברונזה. בלבנון הביאו לי עֵיט שמש צעיר וזו הוכחה שקינן בסביבה.
תפוצתו מוגבלת יותר מתפוצת העיט הזהוב. נמצא בדרום-מזרח אירופה; בצפון-מזרח אפריקה; ובדרום אסיה, מאסיה הקטנה עד סין. בספרד מחליף אותו מין קרוב, Aquila adalberti.
עֵיט צפרדעים
Pall. Zoogr. Rosso-As. i., p. 351.
שם מדעי: Aquila clanga
שם אנגלי: Greater Spotted Eagle
נפוץ למדי, בייחוד בחורף, ואז אפשר לראותו דואה מעל המישורים לעתים קרובות. באביב צפיתי בו פעמיים-שלוש בלבנון, ופעם אחת מצאתי את קנו על עץ ביערות בין נצרת לעכו[37].
מזדמן נדיר במערב אירופה ומרכזה. שוכן בדרום רוסיה, בתורכיה, בצפון-מזרח אפריקה, באסיה הקטנה, בדרום סיביר ובהודו, ששם הוא נפוץ מאוד, אך נדיר שהוא נודד ממזרח לשם. 
עיט חורש (חורף[38])
Brehm. Vog. Deutschl. P. 27.
שם מדעי: Aquila pomarina
שם אנגלי: Lesser Spotted Eagle
ספק אם הוא נמנה עם ציפורי הארץ[39]. יש פרט אחד מביירות במוזאון הנורבגי.
עיט ערבות
Temm. Pl. Col. livr. 76, pl. 455.
שם מדעי: Aquila rapax
שם אנגלי: Tawny Eagle
נפוץ למדי בפלשתינה, בעיקר בסביבות מיוערות ולא מיושבות. מקנן במצוקים[40] ונוהג לגנוב לציפורים אחרות את שללן. פלשתינה היא גבול תפוצתו המזרחי ולכן הוא מין אפריקאי בעיקרו. נמצא בכל היבשת, מבֶּרבֶּריה עד לכף התקווה הטובה.
עיט גמדי
Gmel. Syst. Nat. i., p. 272.
שם מדעי: Aquila pennata שם מדעי נוכחי: Hieraeetus pennatus
שם אנגלי: Booted Eagle
הוא העיט הקטן ביותר שלנו. שוכן בפלשתינה, אך אינו נפוץ בה. מוגבל כנראה ליערות של הגליל[41] ושל פיניקיה, וללבנון, מקום שפגשנו בו פעמים רבות.
תפוצתו ברחבי אפריקה, בדרום אירופה, ובדרום אסיה עד הודו וציילון. 
עיט מזרחי
Hodgs. Asiat. Res. Xviii., pt. 2, p. 13.
שם מדעי: Aquila nipalensis
שם אנגלי: Steppe Eagle
פרט אחד של המין הזה, שנמצא בביירות, מקורו בלבנון[42], אך קרוב לוודאי שאינו נדיר אלא מעורב בבני סוגו.
תפוצתו בדרום-מזרח אירופה, בדרום סיביר ובהודו. 
עיט נִצִי
Temm. Pl. Col. i., pl. 288. 
שם מדעי: Aquila bonelli שם מדעי נוכחי: Hieraetus fasciatus
שם אנגלי: Bonelli’s Eagle
העיט הבולט והפעיל הזה נפוץ למדי בוודיות ובטרסות הסלעיות של מרכז הארץ[43], אך נעדר כמדומה מן המישורים. מקנן בנקיקים שמעל בקעת גִנֵיסָר. בהתנהגותו הכללית ובהרגליו דומה לבז יותר מאשר לעיט. 
שוכן באזורי אקלים חמים וממוזגים. נמצא בדרום אירופה, בצפון אפריקה ומרכזה, ובמזרח עד הודו, אך אינו נמצא בסין, וגם לא באפריקה מדרום לקו המשווה. 
חיוויאי
Gmel. Syst. Nat. i., p. 295, no. 52.
שם מדעי: Circaetus gallicus
שם אנגלי: Short-toed Eagle
העיט הזה, הניזון מזוחלים בלבד, הוא אל נכון הנפוץ בעיטים בפלשתינה מתחילת האביב ועד תחילת החורף[44]. פרטים מעטים נשארים כל השנה, אך בזמן שהזוחלים והנחשים ישנים את שנת החורף נודד הרוב, כנראה לחצי האי ערב. החיוויאי הוא עוף אמיץ ואפשר להתקרב אליו מאוד כשהוא עומד לתצפית על ענף או סלע. בראשו השטוח הגדול, בעיניו הצהובות הגדולות המסתכלות סביב, ובחזהו המפוספס, נחשב לאחד העופות המרשימים בשבט העיטים. הכמות העצומה של הלטאות והנחשים בפלשתינה מסבירה את מספר הפרטים רב. הקשקשים הקרניים בשרשכפיו הם אמצעי מצוין כנגד הכשת נחש אפשרית. מקנן על עצים ולא על מצוקים.
נמצא במרכז אירופה, אך נדיר שם. נפוץ למדי בכל הארצות הגובלות בים התיכון, בחצי האי ערב, בפרס, בדרום טוּרקֶסטַן ובהודו.
נץ גדול
L. Syst. Nat. i., p. 126.
שם מדעי: Astur palumbarius שם מדעי נוכחי: Accipiter gentilis
שם אנגלי: Goshawk
לא תועדה לכידה של המין הזה מדרום ללבנון, אבל הוא נלכד בהרים ליד ביירות, במקום שראיתיו. ראיתי אותו יותר מפעם אחת בהרים של צפון סוריה.
מזדמן באיים הבריטים, שוכן ברחבי אירופה ואסיה, עד צפון הודו וצפון סין. מזדמן בצפון אפריקה.
נץ מצוי
L. Syst. Nat. i., p. 130.
שם מדעי: Accipiter nisus
שם אנגלי: Sparrow Hawk
שם עברי: נֵץ ( שם כולל לכל