הדורסים לפי טריסטרם



החי והצומח של ארץ-ישראל
הנרי בייקר טריסטרם (1884)
 
תרגום ועריכה מדעית: חיים מויאל
הוצאת מוסד ביאליק.
תמונת הספר -ראה בקישורית הבאה:
 http://www.bialik-publishing.co.il/product_info.php?manufacturers_id=46&products_id=1300&osCsid=d2d452
 
 
קטע על העופות הדורסים (דורסי-יום ולילה) באדיבות מוסד ביאליק.
ניתן לרכוש את הספר ישירות ממוסד ביאליק.
טלפון: 02-6783554
כתובת: פייר קניג 37 תלפיות ירושלים
 
סדרת דורסי הלילה ( ינשופאים)
STRIGES
משפחת הליליתיים
STRIGIDÆ
תנשמת
L. Syst. Nat. i., p. 133.
שם מדעי: Strix flammea שם מדעי נוכחי: Tyto alba
שם אנגלי: Barn Owl (בתרגום קינג ג'יימס: Night-hawk*)
שם עברי: תַחְמָס[1]
שם ערבי: מסאסה, בומה אבייצ' (תנשמת לבנה)
התנשמת אמנם נשמעת יותר משהיא נראית, אבל היא מוכרת היטב למקומיים. פגשנו בה מפעם לפעם, לרוב בחורבות[2].
תפוצתה כמעט כלל עולמית. חוץ מבאזורים הצפוניים ביותר של החוג הארקטי, נצפתה בכל רחבי העולם הישן והעולם החדש, ובכל האיים של האוקיינוסים ההודי והשקט. דוּוח שראו אותה גם ביפן, בסין ובניו-זילנד.
משפחת הינשופיים
ASIONIDÆ[3]
קֶטוּפָּה
Gmel. Syst. Nat. vol. i., p. 287.
שם מדעי: Ketupa ceylonensis
שם אנגלי: Brown Fish Owl
 
הופעת המין ההודי הגדול הזה בפלשתינה היא אחת התכונות המדהימות ביותר של האופי המעורב הייחודי של הפאונה של הארץ. קודם שגילינו אותו ליד עמק עכו, מעולם לא נצפה ממערב להודו. בדצמבר 1863 לכדתי פרט אחד וצפיתי עוד בשלושה בוואדי קֻרַיְין, קרוב לחורבה הגדולה של קַלעַת אל קֻרַיְין[4], מצפון לעמק עכו. הציפור נחה, חבויה בעלווה הצפופה של עץ חרוב שמתחת לו עצרנו – וכשנבהלה מקולנו מיהרה להימלט ונעמדה על סלע בצד האחר של הוודי.
בוודי הזה זורם נחל איתן ועצים ירוקי-עד נותנים בו אצל צִלם. מצוקי הנחל מלאים מערות, ודגים וסרטנים ממלאים את המים ומספקים לקֶטוּפָּה שפע של טרף. מעולם לא ראיתי את המין הזה במקום אחר, אך לפני חמש שנים ירה נוסע בפרט אחר בוואדי חַמַאם[5], היורד לבקעת גִנֵיסָר, ומכאן שסביר שיהיה אפשר למצוא את הציפור הזאת בכל המקומות המתאימים בארץ[6].
הקֶטוּפָּה היא מין הודי ייחודי. ידועים רק שלושה מינים. היא ינשוף גדול, הניכר בשורשכף מחוסר נוצות, שמותאם לצלילה במים ולתפיסת טרף. מין אחד מוגבל לאזור הנמוך של ההימליה, מין אחר מוגבל ליוָוה וסומטרה, לבורנאו ולחצי האי מלזיה, והמין הזה מוגבל להודו, לציילון ולחוף המזרחי של מפרץ בֶּנגַל. מר סווינהו גילה אותו גם בהונג קונג, אך לא במקום אחר בסין, וייתכן אפוא שתפוצתו משתרעת מאַסַם[7] עד סין. זו הדוגמה היחידה להופעתו ממערב להודו.
ינשוף עצים
L. Syst. Nat. i., p. 132.
שם מדעי: Asio otus
שם אנגלי: Long-eared Owl
ינשוף העצים נמצא ביערות, בייחוד בצפון[8]. שכיח למדי ביערות ממערב לצפת וכמה זוגות מקננים בארזי הלבנון.
שוכן בכל אירופה ואסיה, מדרום לקו רוחב 64, ומגיע עד צפון-מערב הודו וכן לסין וליפן. בצפון אפריקה הוא חורף. הינשוף הצפון אמריקאי נבדל ממנו אך מעט.
ינשוף שדות
J. R. Forster. Phil. Trans. Ixii., p. 384.
שם מדעי: Asio brachyotus שם מדעי נוכחי: Asio flammeus
שם אנגלי: Short-eared Owl
המין הזה חורף בלבד[9]. ראיתי אותו פעם אחת בגבעות בדרום הארץ וכמה פעמים בצפון.
אין עוד דורס לילה שלו תפוצה נרחבת כל כך, חוץ מן התנשמת. נפוץ בכל העולם, חוץ מאוסטרליה ומאוקייניה[10], ואפילו באוקייניה נמצא באיי סנדוויץ'[11].
לילית מצויה
L. Syst. Nat. i., p. 102.
שם מדעי: Syrnium aluco שם מדעי נוכחי: Strix aluco
שם אנגלי: Tawny Owl (בתרגום קינג ג'יימס: Screech Owl)
שם עברי (כנראה): לִילִית
אינה נדירה ביערות הגלעד והבשן, וכן בכל יערות לבנון. אינה נראית אלא לעתים רחוקות, אבל מי שחונה ביער שומע לעתים קרובות את קריאתה האופיינית. היא יורדת לעמק הירדן[12] ומצאתי קן על עץ בגלעד. הפרט הפלשתיני, עד כמה שראיתי, אפור יותר מהפרט האנגלי ואינו חום כלל.
שוכנת בכל אירופה; בצפון אפריקה עד הרי האטלס; באסיה הקטנה ובסוריה; אבל רק לעתים רחוקות נראית, אם בכלל, ממזרח להרי אורל.
שָעיר
Scop. Ann. I. Hist. Nat. i., p. 102
שם מדעי: Scops giu שם מדעי נוכחי: Otus scops
שם אנגלי: Scops Owl
שם עברי (כנראה): קִפּוֹז
שם ערבי: מארופ
באביב נפוץ מאוד בחורבות עתיקות ובכרמי זיתים. חוזר באמצע אפריל בערך. מקנן בקירות החורבות ובעצים חלולים.
קריאתו מיוחדת במינה ומיוצגת בשמו הערבי, או ליתר דיוק נשמעת כמו קיוּ קיוּ וחוזרת שוב ושוב בקצב קבוע.
מקייץ בדרום אירופה וחורף באפריקה. במזרח נמצא עד טוּרקֶסטַן. בהודו, סין ויפן מייצג אותו מין דומה.
אוֹחַ (זן מדברי)
Savigny. Descr. Egypte, p. 295.
שם מדעי: Bubo ascalaphus [13]
שם אנגלי: Egyptian Eagle Owl
שם עברי: יַנְֹשוּף
שם ערבי: באפא
המין הזה מחליף את האוֹחַ של צפון אירופה, ונפוץ יותר מרוב המינים האחרים של דורסי הלילה[14], חוץ מן הכוס. באזור באר שבע[15] שוכן במחילות בקרקע. ברבה (עמאן) שוכן בין החורבות, ובגיאיות הגליל ובעמק הירדן מוצא מחסה במערות לא נגישות.
לאוֹחַ תפוצה מוגבלת מאוד והוא נפוץ מאלג'יריה מזרחה, לפלשתינה, ובייחוד נפוץ במצרים. לא נצפה בפרס או באסיה הקטנה ודומה שלא הגיע גם לאפריקה.
כוס חֳרָבוֹת (זן לבנטיני)
Savigny. Syst. Ois. De l’Egypte, p. 45.
שם מדעי: Athene glaux שם מדעי נוכחי: Athene noctua
שם אנגלי: Southern Little Owl
חמישה שמות עבריים מציינים את דורסי הלילה, ואף שקשה לקבוע בוודאות איזה מין מציין כל שם, הדעת נותנת שהם מציינים את חמשת המינים הנפוצים ביותר בארץ. כדי לקבוע אנחנו נעזרים לפעמים באטימולוגיה ובהקשר. השם העברי "כוס", בתרגום קינג ג'יימס “Little Owl”, שתואר (בתהלים קב, ו) ככוס חֳרָבוֹת, בוודאי מציין את המין הזה. בערבית נקרא "בומה" ולעתים קרובות מכונה "אם החֳרָבוֹת".
הוא אחד מדורסי הלילה המצויים ביותר בכל חלקי ארץ הקודש. בכרמי הזיתים שסביב הכפרים, בסלעי הוודיות, בסבך הסמוך לחוף, בקברים, בבארות או בחורבות. בין התלים הנידחים שמציינים אתרים ביהודה העתיקה, בחולות באר שבע, או בשרידי צור העתיקה, אפשר תמיד לשמוע בזמן השקיעה את קריאתו היללנית הנמוכה ולראות אותו מתנועע לקצב שירתו. הכוס חביב על הערבים ונחשב אצלם כמי שמביא מזל. הציפור הזאת היתה סמל של אתונה העתיקה ועיטרה את המטבעות שלה כסמל של מינרווה או של החוכמה.
המין הזה דומה מאוד למין האירופי ושונה ממנו רק במידתו הקטנה ובצבעיו הבהירים. אינו נמצא מצפון לים התיכון ומוגבל כנראה לצפון אפריקה, לסוריה, לפרס ולאפגניסטן.
סדרת דורסי היום (הנציים)
ACCIPITRES
משפחת הנשריים[16]
VULTURIDÆ
פֶּרֶס
L. Syst. Nat. i., p. 123.
שם מדעי: Gypaetus barbatus
שם אנגלי: Lämmer-Geier, or Bearded Vulture (בתרגום קינג ג'יימס:
] Ossifrage כלומר, שובר עצמות] [ויקרא יא, יג])
שם עברי: פֶּרֶס ( כלומר, "השובר")
שם ערבי: בידג', והשם הכולל הוא ניסר, עם עוד נשרים גדולים
את העוף המרשים הזה, "נסיך הנשרים", אפשר עדיין לראות ברוב הסביבות ההרריות של פלשתינה[17], אך רק יחידים, או זוג עופות יחד. המקומות המועדפים עליו הם הערוצים הנשפכים לים המלח ולעמק הירדן, בייחוד הנקיקים של הארנון והקַלירוֹהי. אחד המחזות המרהיבים ביותר שחוקר טבע יכול לראות כשהוא עומד בקצה המצוק הוא מראה העופות המלכותיים האלה, שמוטת כנפיהם כשלושה מטרים, דואה בלי תנועה לכאורה מטה ומעלה בוודי, קרוב למצוק ולעתים במרחק כמאה מטרים מהצופה. הפֶּרֶס אמנם בולט, אבל את מספר הפרסים בפלשתינה אפשר כנראה לספור בעזרת אצבעות הידיים. הפֶּרֶס הוא אוכל נבלות, אך גם עצמות עם לשד, צבים ונחשים ערבים לחִכּו. הוא נושא אותם לגובה רב ומפילם על סלע או אבן ועושה זאת שוב ושוב עד שהטרף מרוסק לגמרי. מכאן שמו העברי פֶּרֶס[18]. המשורר אייסכילוס מצא את מותו מצב שהפיל פֶּרֶס על ראשו הקירח.
תפוצתו מן הפירנאים והאלפים והקרפטים מזרחה עד סין וטַטַריָה[19], מדרום להרי אַלטַי; נמצא בכל ההרים שמדרום לקו רוחב 45 וכן ברכס האטלס בצפון אפריקה. הזנים של מזרח אפריקה ודרומה שונים אך מעט מהזן הצפוני. בכל מקום, אפילו בטַטַריָה, קטנה האוכלוסייה שלו במהירות וככל הנראה יצטרף בקרוב לרשימה הארוכה של המינים הנכחדים.
עָזנייה שחורה
L. Syst. Nat. i., p. 122.
שם מדעי: Vultur monachus שם מדעי נוכחי: Aegypius monachus
שם אנגלי: Cinereous Vulture שם אנגלי נוכחי: Black Vulture
המקומיים אינם מבחינים בינה ובין הנשר.
נמצאת בכל הארץ, אבל נדירה[20]. בעיקר נראית בהרים הפראיים של הדרום וברמת מואב. בדרך כלל נראות שתיים יחד. בזכות צבעה הכהה קל להבחין בינה ובין המין האחר שהיא מתלהקת אִתו.
תפוצתה משתרעת מפורטוגל וספרד, דרך סיציליה, יוון וכל צפון אפריקה, עד הקווקז, ההימליה וצפון-מערב הודו. נמצאה גם בסין.
נשר
Gmel. Syst. Nat. i., p. 249.
שם מדעי: Gyps fulvus
שם אנגלי: The Griffon Vulture (בתרגום קינג ג'יימס: Eagle)
שם עברי: נֶֹשֶר
שם ערבי: ניס'ר
אין ספק שהציפור המכונה בעברית נשר, ובערבית "ניסר", היא אכן הנשר, אף שהמתרגמים שלנו כינו אותה Eagle[21]. לא זו בלבד שהדבר הזה ברור מן הבחינה הפילולוגית. גם הביטוי במיכה א, טז: "הרחִבִי קרחתך כנשר", אינו יכול להתאים אלא לנשר. לרוע המזל באנגלית אין אלא מילה אחת -Vultur - לציין גם את הנשר האצילי, וגם את אוכל הנבלות הנתעב, אך היעיל מאוד, שהאירופים במזרח כינו "עוף פרעה" והוא בעצם הנשר המצרי[22].
אנשי המזרח תיארו את הנשר כטיפוס רם ואצילי. ניסרוך, האל עם ראש הנשר בתבליטים האשוריים, היה התגלמות אלוהית בדמותו של הנשר והופיע על דגלם של צבאות אשור ופרס. את הדגל הזה, שאומות מודרניות רבות כל כך אימצו להן, שאלו הרומאים כנראה מאשור ומפרס, והוא מתאים להן באופיו יותר משנושאיו יהיו מוכנים להודות.
הנשר הוא העוף הבולט ביותר בפלשתינה. בכל חלקי הארץ כמעט בלתי אפשרי להסתכל למעלה ולא לראות כמה נשרים דואים באצילות בגובה רב, והוא מקנן במושבות ענקיות בכל הערוצים של הארץ[23]. מושבות הקינון המרשימות ביותר, שמקצתן כוללות יותר ממאה זוגות נשרים, הן בואדי קלט ליד יריחו, בערוצים של היַבּוֹק[24], הארנון, הליטני, בכמה ערוצים סמוך לכרמל, והגדולות מכולן בוואדי חמאם ובוואדי לַמוּן, היורדים לבקעת גִנֵיסָר. לקראת ערב משמש כל סלע של המצוק נקודת תצפית של עוף אצילי אחד או יותר. הרבה מהמאפיינים וההרגלים של הנשר מתוארים בכתבי הקודש. דאייתו: "יעלו אֵבֶר כַנשרים" (ישעיה מ, לא); מהירות: "כאשר ידאֶה הנשר" (דברים כח, מט), "יעֻפוּ כנשר חש לאכול" (חבקוק א, ח); עוצמת ראייתו: "סלע ישכֹּן ויתלֹנָן על-שֶן-סלע ומצודה. משם חָפַר-אֹכֶל למרחוק עיניו יביטו" (איוב לט, כח-כט). קינונו במצוק: "שֹכנִי בחַגוֵי הסלע תֹפשִי מרוֹם גבעה כי-תגביה כנשר קנךָ משם אורידך נאֻם ה'" (ירמיה מט, טז).
תפוצתו של הנשר נרחבת מאוד. נמצא בכל אירופה, מהפירנאים והאלפים דרומה; בדרום רוסיה; באסיה מדרום להרי אַלטַי; עד הודו ובורמה; וברחבי אפריקה עד לכף התקווה הטובה.
רָחָם
L. Syst. Nat. i., p. 123 (1766).
שם מדעי: Neophron percnopterus
שם אנגלי: Egyptian Vulture, Pharaoh’s Hen (בתרגום קינג ג'יימס:
Gier Eagle)
שם עברי: רָחָם
שם ערבי: רח'ם
ניזון מאשפה, בקיץ נפוץ בכל הארץ, אך בחורף לעולם אינו נראה. אינו מקנן במושבות כמו הנשר, אבל נפוץ כמעט כמוהו בכל אזורי הארץ. חוזר מהדרום בסוף מרס בערך. נועז. חי בזוגות, בשכנות לאדם, סמוך לכפרים של הפלאחים ולמאהלים של הבדואים.
הקִנים, מבנים עצומים ומרושלים מענפים, נמצאים בדרך כלל בחלקים הנמוכים והנגישים של המצוקים, ובזה הם שונים מאוד מהקִנים של הנשר. את העופות הצעירים, בני השנה, שפלומתם חומה, כמעט אין רואים בפלשתינה והדעת נותנת שאין הם נודדים מהדרום לכאן.
תפוצתו מדרום צרפת מזרחה, עד מערב הודו, אך מצפון לאלפים ולקווקז אינו אלא מזדמן. נמצא בכל אפריקה ואייה עד לכף. המין ההודי דומה לו מאוד ופעמים רבות בלבלו ביניהם.
משפחת הבזיים[25]
FALCONIDÆ
זֵרוֹן סוּף
L. Syst. Nat. i., p. 130.
שם מדעי: Circus æruginosus
שם אנגלי: Marsh Harrier
שם ערבי: ד'ריה שם ערבי נוכחי: מורזה
נפוץ מאוד כל השנה בביצות ובכל המישורים[26]. אפשר לראות עד עשרים פרטים משוטטים במישור, כל אחד לעצמו. בדרך כלל הנוצות של הזכרים עשירות מאוד, הכתפיים והזנב אפורים-כסופים וקצה הכנפיים שחור.
נפוץ מהאיים הבריטיים, דרך אירופה ואפריקה, עד טרנסווַל[27], ובמזרח עד ציילון, פורמוזה ויפן.
זֵרוֹן פַּס
Montagu. Ornith. Dict., vol. i., k, 3.
שם מדעי: Circus cineraceus שם מדעי נוכחי: Circus pygargus
שם אנגלי: Montagu’s Harrier
קרוב לוודאי שאינו נדיר[28], אף שלא ראיתי אותו לעתים קרובות. ב1864- לכדתי שני פרטים ליד הכנרת וכשביקרתי באותו מקום ב1881- לכדתי עוד פרט אחד ואני סבור שהוא עף מאותו סלע שגם הפרטים הקודמים עפו ממנו. ב1872- ראיתי אותו גם במואב.
נמצא בכל האזורים הממוזגים של העולם הישן, ומרחיק עד לכף ולסין, אבל נדיר.
זֵרוֹן תכוֹל
L. Syst. Nat. i., p. 126.
שם מדעי: Circus cyaneus
שם אנגלי: Hen Harrier
אינו נדיר במישורים כל השנה[29].
תפוצתו נרחבת פחות מתפוצתו של זֵרֹון הפַּס. נמצא באירופה; בצפון אסיה ומרכזה, עד סין ויפן; אך בצפון אפריקה עובר אורח נדיר בחורף.
זֵרוֹן שדות
Smith. S. Afr. Quart. Journ. i., p. 384.
שם מדעי: Circus swainsoni שם מדעי נוכחי: Circus macrourus
שם אנגלי: Pallid Harrier
הזרון הזה נפוץ יותר משני המינים הקודמים[30], אף שמספר פרטיו אינו מגיע לעשירית ממספר הפרטים של זֵרוֹן הסוּף. נמצא בעיקר לאורך חוף הים ובמישור החוף. בשנה שעברה ראיתי פרט אחד, לבן כמעט כולו, עף בוקר שלם סביב צוק שעומד עליו כפר פלשתי – ובכל עשר דקות בדיוק התקרב מאוד אל אחד מחברי הקבוצה, שעסק ברישום.
תושב בדרום אירופה ובמרכז אסיה ודרומה, ונמצא בכל אפריקה.
עַקָב חורף
Leach. System Cat. p. 10.
שם מדעי: Buteo vulgaris שם מדעי נוכחי: Buteo. buteo
שם אנגלי: Common Buzzard (בתרגום קינג ג'יימס: Glede*)
שם עברי: דָאָה
שם ערבי: עוק'ב (שם שניתן לנשרים קטנים ולעקבים)
בחורף נמצא בשפע בחוף, במישורים ובלבנון. באביב נודד כנראה צפונה.
נמצא בכל אירופה, אבל בדרך כלל אינו יוצא מגבול תפוצתו. בחורף שוכן בחוף הצפוני של אפריקה ובאסיה הקטנה, וגבולו במזרח הוא ככל הנראה מערב סיביר.
עַקָב (מין ?)[31]
Daud. Traité. d’Orn. Ii., 162.
שם מדעי: Buteo desertorum
שם אנגלי: African Buzzard
הדעת נותנת שאפשר לראות בו את אחד המינים של פלשתינה (אף שמעולם לא לכדתי פרט), שכן הוא נמצא בכל הארצות השכנות.
תפוצתו בכל אפריקה, ובמזרח מגיע עד הודו.
עַקָב עֵיטי
Gmel. Syst. Nat. i., p. 260.
שם מדעי: Buteo ferox שם מדעי נוכחי: Buteo rufinus
שם אנגלי: Long-Legged Buzzard
שם ערבי: שאהין
העַקָב הנהדר והעֵיטי הזה הוא העַקָב האופייני לארץ. נפוץ מאוד בכל חלקי הארץ, כל השנה[32]. בחורף מתלהק ובאביב נפרד לזוגות ומקנן במצוקים בוודיות.
שוכן בדרום רוסיה, באסיה הקטנה, בצפון-מזרח אפריקה, בפרס, בהודו ובטוּרקֶסטַן.
עיט זהוב (סלעים)
L. Syst. Nat. i., p. 125.
שם מדעי: Aquila chrysaetus
שם אנגלי: Golden Eagle (בתרגום קינג ג'יימס: Osprey)
שם עברי: עָזְנִיָה[33]
שם ערבי: עוקב (שם כולל לכל הנשרים הגדולים)
בחורף נפוץ למדי בכל הארץ. בקיץ נמצא רק ברכסים הצפוניים של החרמון והלבנון[34]. למותר לציין שהמקומיים אינם מבדילים בין מיני העיט.
העיט הזהוב שוכן בכל חצי הכדור הצפוני, מלפלנד, סיביר ואמריקה הארקטית בצפון, עד הסהרה, ההימליה, סין, פנסילבניה וקליפורניה בדרום.
עֵיט שמש
Savigny. Descript. Egypte, p. 459.
שם מדעי: Aquila heliaca
שם אנגלי: Imperial Eagle
העיט הזה נפוץ בארץ יותר מהעיט הזהוב, ושלא כמוהו אינו עוזב בקיץ[35], אלא מקנן כנראה בעצי אלה[36] מבודדים באזורים מרוחקים. שלא כמו העיט הזהוב, הוא מעדיף לקנן בעצים ולא במצוקים. הוא נועז ואינו חושש מקרבת אדם ואפשר אפוא להתפעל בנחת מנוצותיו השחורות העשירות, מכתפיו הלבנות ומראשו שצבעו כצבע הברונזה. בלבנון הביאו לי עֵיט שמש צעיר וזו הוכחה שקינן בסביבה.
תפוצתו מוגבלת יותר מתפוצת העיט הזהוב. נמצא בדרום-מזרח אירופה; בצפון-מזרח אפריקה; ובדרום אסיה, מאסיה הקטנה עד סין. בספרד מחליף אותו מין קרוב, Aquila adalberti.
עֵיט צפרדעים
Pall. Zoogr. Rosso-As. i., p. 351.
שם מדעי: Aquila clanga
שם אנגלי: Greater Spotted Eagle
נפוץ למדי, בייחוד בחורף, ואז אפשר לראותו דואה מעל המישורים לעתים קרובות. באביב צפיתי בו פעמיים-שלוש בלבנון, ופעם אחת מצאתי את קנו על עץ ביערות בין נצרת לעכו[37].
מזדמן נדיר במערב אירופה ומרכזה. שוכן בדרום רוסיה, בתורכיה, בצפון-מזרח אפריקה, באסיה הקטנה, בדרום סיביר ובהודו, ששם הוא נפוץ מאוד, אך נדיר שהוא נודד ממזרח לשם.
עיט חורש (חורף[38])
Brehm. Vog. Deutschl. P. 27.
שם מדעי: Aquila pomarina
שם אנגלי: Lesser Spotted Eagle
ספק אם הוא נמנה עם ציפורי הארץ[39]. יש פרט אחד מביירות במוזאון הנורבגי.
עיט ערבות
Temm. Pl. Col. livr. 76, pl. 455.
שם מדעי: Aquila rapax
שם אנגלי: Tawny Eagle
נפוץ למדי בפלשתינה, בעיקר בסביבות מיוערות ולא מיושבות. מקנן במצוקים[40] ונוהג לגנוב לציפורים אחרות את שללן. פלשתינה היא גבול תפוצתו המזרחי ולכן הוא מין אפריקאי בעיקרו. נמצא בכל היבשת, מבֶּרבֶּריה עד לכף התקווה הטובה.
עיט גמדי
Gmel. Syst. Nat. i., p. 272.
שם מדעי: Aquila pennata שם מדעי נוכחי: Hieraeetus pennatus
שם אנגלי: Booted Eagle
הוא העיט הקטן ביותר שלנו. שוכן בפלשתינה, אך אינו נפוץ בה. מוגבל כנראה ליערות של הגליל[41] ושל פיניקיה, וללבנון, מקום שפגשנו בו פעמים רבות.
תפוצתו ברחבי אפריקה, בדרום אירופה, ובדרום אסיה עד הודו וציילון.
עיט מזרחי
Hodgs. Asiat. Res. Xviii., pt. 2, p. 13.
שם מדעי: Aquila nipalensis
שם אנגלי: Steppe Eagle
פרט אחד של המין הזה, שנמצא בביירות, מקורו בלבנון[42], אך קרוב לוודאי שאינו נדיר אלא מעורב בבני סוגו.
תפוצתו בדרום-מזרח אירופה, בדרום סיביר ובהודו.
עיט נִצִי
Temm. Pl. Col. i., pl. 288.
שם מדעי: Aquila bonelli שם מדעי נוכחי: Hieraetus fasciatus
שם אנגלי: Bonelli’s Eagle
העיט הבולט והפעיל הזה נפוץ למדי בוודיות ובטרסות הסלעיות של מרכז הארץ[43], אך נעדר כמדומה מן המישורים. מקנן בנקיקים שמעל בקעת גִנֵיסָר. בהתנהגותו הכללית ובהרגליו דומה לבז יותר מאשר לעיט.
שוכן באזורי אקלים חמים וממוזגים. נמצא בדרום אירופה, בצפון אפריקה ומרכזה, ובמזרח עד הודו, אך אינו נמצא בסין, וגם לא באפריקה מדרום לקו המשווה.
חיוויאי
Gmel. Syst. Nat. i., p. 295, no. 52.
שם מדעי: Circaetus gallicus
שם אנגלי: Short-toed Eagle
העיט הזה, הניזון מזוחלים בלבד, הוא אל נכון הנפוץ בעיטים בפלשתינה מתחילת האביב ועד תחילת החורף[44]. פרטים מעטים נשארים כל השנה, אך בזמן שהזוחלים והנחשים ישנים את שנת החורף נודד הרוב, כנראה לחצי האי ערב. החיוויאי הוא עוף אמיץ ואפשר להתקרב אליו מאוד כשהוא עומד לתצפית על ענף או סלע. בראשו השטוח הגדול, בעיניו הצהובות הגדולות המסתכלות סביב, ובחזהו המפוספס, נחשב לאחד העופות המרשימים בשבט העיטים. הכמות העצומה של הלטאות והנחשים בפלשתינה מסבירה את מספר הפרטים רב. הקשקשים הקרניים בשרשכפיו הם אמצעי מצוין כנגד הכשת נחש אפשרית. מקנן על עצים ולא על מצוקים.
נמצא במרכז אירופה, אך נדיר שם. נפוץ למדי בכל הארצות הגובלות בים התיכון, בחצי האי ערב, בפרס, בדרום טוּרקֶסטַן ובהודו.
נץ גדול
L. Syst. Nat. i., p. 126.
שם מדעי: Astur palumbarius שם מדעי נוכחי: Accipiter gentilis
שם אנגלי: Goshawk
לא תועדה לכידה של המין הזה מדרום ללבנון, אבל הוא נלכד בהרים ליד ביירות, במקום שראיתיו. ראיתי אותו יותר מפעם אחת בהרים של צפון סוריה.
מזדמן באיים הבריטים, שוכן ברחבי אירופה ואסיה, עד צפון הודו וצפון סין. מזדמן בצפון אפריקה.
נץ מצוי
L. Syst. Nat. i., p. 130.
שם מדעי: Accipiter nisus
שם אנגלי: Sparrow Hawk
שם עברי: נֵץ ( שם כולל לכל הניצים הקטנים)
שם ערבי: באשיק
בחורף נפוץ מאוד בכרמי הזיתים ובחורשות בדרום, וגם בכל נאות המדבר והמקומות המכוסים שיחים בסביבות ים המלח ועמק הירדן. ניזון בעיקר מהדרורים הבאים בהמוניהם למקומות האלה. באפריל נעלם מדרום הארץ, אך נשאר בהרי הגליל, בחרמון[45] ובלבנון.
נמצא בצפון העולם הישן, מאירלנד עד יפן, ובדרום מגיע לצפון הודו, לדרום סין, למצרים ולכּוֹרדוֹפַן.
נץ קצר אצבעות
Severzov. Bull. Soc. Imp. Nat. Mosc. Xxxiii., p. 234.
שם מדעי: Accipiter brevipes
שם אנגלי: Levant Sparrow Hawk
אינו נפוץ כנראה בפלשתינה[46], אך ייתכן מאוד שהחמיצו אותו, או בלבלו בינו ובין מין אחר. לא ראיתי אותו עד האביב. תנועתו חשאית יותר מתנועת המין האחר ולרוב הוא ממהר על פני הקרקע, מתחת שיחים ובמעלה נחלים. כשתופסים אותו מזהים אותו מיד על פי השרשכף העבה והקצר שלו.
תפוצתו מוגבלת מאוד ובשום מקום אינו נפוץ. מוגבל כנראה לדרום רוסיה, לתורכיה, לאסיה הקטנה ולסוריה.
דַיָה אדומה
Savigny. Syst. Ois. d’Egypte, p. 28.
שם מדעי: Milvus ictinus שם מדעי נוכחי: Milvus milvus
שם אנגלי: Kite או Red Kite (בתרגום קינג ג'יימס: Vulture*)
שם עברי: אַיָה
שם ערבי: אסאף
בחורף הדַיָה האדומה נפוצה מאוד. היא מתלהקת, נועזת ואמיצה, ופעמים רבות מרחפת מעל המחנות, ובגשם עומדת בלי תנועה על עצים וסלעים. רק זוגות מעטים נשארים לקנן, ורק במרכז הארץ ובצפון הארץ[47].
פעם היתה נפוצה באנגליה וכיום נדירה ברחבי אירופה ובצפון-מערב אפריקה. אסיה הקטנה ופלשתינה הן כנראה גבולה המזרחי.
מכל הדורסים, לה הראייה החדה ביותר ומכאן הרמיזה באיוב כח, ז[48], מקום שתורגם בתרגום קינג ג'יימס [49]vulture.
 
דַיָה שחורה (מצויה)
Bodd. Tabl. Planch. Enl., p. 28.
שם מדעי: Milvus migrans
שם אנגלי: Black Kite
שם עברי: דָאָה או דַיָה**
שם ערבי: חדייא
ברגע שהדַיָה האדומה מתחילה לנדוד צפונה, הדַיָה השחורה חוזרת בהמוניה מהדרום, ובתחילת מרס בערך מתפזרת בכל הארץ. היא מעדיפה מקומות הסמוכים לכפרים, ששם היא אורחת רצויה ואין מפריעים לה, שכן היא ניזונה מזבל ואינה פושטת כקרובתה על עופות המשק. לרוב מקננת על עצים[50] ואוהבת לקשט את קִנהּ בסחבות בצבעים שונים.
תפוצתה מוגבלת יותר מתפוצת מרבית הדורסים הגדולים. נמצאת בדרום צרפת, בספרד, בגרמניה, נדירה באיטליה, נפוצה בחוף של צפון אפריקה ומזדמנת ביבשת. שוכנת באזור הווֹלגה ונדירה בפרס, שמעבר לה היא נודדת רק לעתים רחוקות ביותר.
דַיָה שחורה (זן מצרי)
Gmel. Syst. Nat. i., p. 261.
שם מדעי: Milvus ægyptius שם מדעי נוכחי: Milvus migrans
שם אנגלי: Egyptian Kite
המין הזה, שאינו נבדל מהמין הקודם אלא במקורו הצהוב ובזנבו המפורץ יותר, מחליף את המין הקודם באפריקה, אך נדיר למצוא אותו מחוץ ליבשת זו, חוץ מבחצי האי ערב ובפלשתינה. כאן, בכל אופן, אינו נפוץ כמו הדַיָה השחורה המצויה ושוכן בעיקר בעמק הירדן הלוהט ובגיאיות הסמוכים[51].
דיה שחורת כתף
Desf. Mém. Acad. R. du Sci. 1787, p. 503.
שם מדעי: Elanus cærulus
שם אנגלי: Black-winged Kite
נדירה בפלשתינה, אך נראית מדי פעם בפעם באזורים שונים של הארץ, כמו עמק הירדן והיערות ממערב לנצרת[52].
ביתו האמִתי של הדורס הקטן והאלגנטי הזה באפריקה, והוא שוכן כמדומה ביבשת כולה ויותר מכול נפוץ במצרים עילית. עדיין לא נצפה באסיה הקטנה, באירופה הוא מזדמן בלבד, אבל מעטים שוכנים בהודו. מזרחה משם מייצג אותו מין דומה.
אַיָה
L. Syst. Nat. i., p. 130.
שם מדעי: Pernis apivorus
שם אנגלי: Honey Buzzard
שוכנת יציבה בפלשתינה. נדירה מאוד, אבל נמצאת בכל חלקי הארץ[53]. צפיתי בה ליד יפו, בנצרת וליד ביירות.
נמצאת ברחבי אירופה, אך בשום מקום לא בשפע, ונתפסה במערב אפריקה, בנטאל ובמדגסקר. פלשתינה היא כנראה גבולה המזרחי.
הסוג: בז
Falco
בז נודד
Tunstall. Ornith. Britann. P. I.
שם מדעי: Falco peregrinus
שם אנגלי: Peregrine
שם ערבי: טיר אל הור ("הציפור האצילה")
מעניין מאוד לצפות בתפוצות הגאוגרפיות המוגדרות בבירור של מיני הבז השונים בפלשתינה, שכן נראה שהבזים לעולם אינם חורגים מהם. הבז הנודד, שבשום מקום אינו נפוץ, יציב בכל המקומות המתאימים ליד החוף, ובמדרונות המערביים של קו פרשת המים במרכז הארץ. ממזרח לרכס מעולם לא ראינו אותו. הוא מתפרש בין לבנון לכרמי הזיתים של עזה. בחורף צפיתי בו בפנים הארץ, ליד נצרת, ובמרס לכדתי אותו בגן ביפו, ואין ספק שדגר שם[54]. בפנים הארץ מחליף אותו המין הבא.
נראה שאין מילה עברית לציין את הבז. בערבית, לעומת זה, לכל מין של בז יש שם משלו. ההסבר פשוט: הערבים הבדואים, שהם בזיירים נלהבים ומתאמצים מאוד לאלף את הבזים שלהם, ערים להבדלים בכושר ובעוצמה בין המינים. אבל אף שהבז הנודד נחשב מועיל מאוד לצורך מרדף, הוא נדיר מכדי שיוזכר ברשימת העופות הטמאים בספר ויקרא.
הבז הנודד שוכן כמעט בכל העולם. נלכד בגרינלנד ונפוץ בכל העולם הישן, מהחוג הארקטי עד כף התקווה הטובה, יוָוה, סומטרה, ובכל העולם החדש, ממפרץ הדסון[55] ללה פלטה[56]. באוסטרליה, באיי האוקיינוס השקט ובקצה הדרומי ביותר של אמריקה מייצגים אותו מינים שדומים לו מאוד.
בז צוקים
Schl. Rev. Crit., p. 2. falco fildeggi. Schl. Abh. Geb. Zool. Iii., p. 3.
שם מדעי: Falco lanarius שם מדעי נוכחי: Falco biarmicus
שם אנגלי: The Lanner
שם ערבי: צקר שאהין
הוא הבז הנפוץ ביותר מבין הבזים הגדולים בפלשתינה[57]. יציב בוודיות הסלעיים משני הצדדים של הירדן וים המלח, ובצפון מגיע לרגלי החרמון. שום אזור אינו מבודד מדי או שומם מדי בשבילו. מגיע גם למלחות מדרום לים המלח ומקנן בנקיקי מואב. הבזיירים הערבים מוקירים אותו מאוד והם מאלפים את הבזים הצעירים לרדוף אחר הארנבת והחוּבָּה.
תפוצתו מוגבלת מעט. ביתו האמִתי בצפון אפריקה ובסוריה, אך נמצא גם בספרד ובתורכיה. מדרום לסהרה וממזרח לפלשתינה מחליפים אותו מינים אחרים.
אני מוסיף לכנות אותו בשם המדעי שלעיל מטעמי נוחות, אבל feldeggii בהחלט עדיף ממנו.
בז ציידים
Gmel. Syst. Nat. i., p. 273.
שם מדעי: Falco sacer שם מדעי נוכחי: Falco cherrug
שם אנגלי: The Saker Falcon
שם ערבי: צקר אל הור
בפלשתינה מוגבל כנראה בז הציידים להרים המיוערים ממזרח לירדן[58] והוא מחליף שם את בז הצוקים. בעיני הערבים הוא הבז המוערך ביותר, וראש השבט החשוב ביותר באזור, בני סאק'ר, שאל את שמו מהדורס הזה ואימץ אותו כסמלו.
בדרום אירופה ומרכזה הוא עובר אורח. ביתו במזרח ובדרום. מתפשט מצפון אפריקה למערב אסיה, פרס ומונגוליה, ומגיע עד הודו וסין. בצפון-מערב סין הוא מחליף את הבז הנודד.
בז עצים
L. Syst. Nat. i., p. 127.
שם מדעי: Falco subbuteo
שם אנגלי: The Hobby
מקייץ בפלשתינה, חוזר מאוחר למדי באביב ושוכן רק ביערות המעטים ובכרמי הזיתים[59].
תפוצתו משתרעת על פני כל אירופה, אפריקה ואסיה, אף שהוא נדיר בצפון אירופה ובמזרח אסיה.
בז חופים
Gené Rev. Zool. 1839, p. 105.
שם מדעי: Falco eleonoræ
שם אנגלי: Eleonora Falcon
גם הבז הגדול הזה הוא מקייץ נדיר בפלשתינה[60]. אני עצמי ראיתי אותו רק במישור הבֻּקעָה (השקע הסורי).
הוא עוף מתלהק, ששוכן בסלעים, שלא כמו בז העצים.
מרכז תפוצתו הארכיפלג היווני, ורק לעתים רחוקות נצפה מעבר לחופי הים התיכון - חוץ מבמדגסקר, שבה הוא שוכן.
בז גמדי
Tunstall. Ornith. Brit. P.I.
שם מדעי: Falco æsalon שם מדעי נוכחי: F. columbarius
שם אנגלי: The Merlin
העוף הצפוני הזה חורף בפלשתינה. מצאתי אותו מפעם לפעם בכל חלקי הארץ עד אמצע מרס.
מקנן בצפון אירופה ובאסיה ובחורף מגיע עד צפון אפריקה וסין.
בז עֶרֶב
L. Syst. Nat. i., p. 129.
שם מדעי: Falco vespertinus
שם אנגלי: Red-legged Hobby שם אנגלי נוכחי: Red-footed Falcon
מקייץ בפלשתינה[61], וחוזר לפני בז העצים, אך נדיר, שכן יש רק יערות ספורים המתאימים להרגליו. ניזון מחיפושיות ומחגבים.
מקורו בדרום-מזרח אירופה, והוא נמצא ברחבי אפריקה, אך באסיה אינו מגיע אלא למערב - לאסיה הקטנה ולסוריה.
בז מצוי
L. Syst. Nat. i., p. 127.
שם מדעי: Falco tinnunculus
שם אנגלי: Kestrel
שם עברי: נֵץ[62] (שם כולל לכל הנצים הקטנים)
שם ערבי: באשיק
הבז המצוי נפוץ מאוד בכל חלקי הארץ, במזרח ובמערב, עד גבול המדבר הדרומי, כל השנה. נפוץ לא פחות גם בערוצים של ים המלח ובמקומות המסתור הקדושים של מסגד עוֹמָר. הוא נוטה להתלהק, ולא רק עם בני מינו, וחולק מערות עם נשרים או עיטים או משתמש בקצה קנו העצום של הרָחָם.
הבז המצוי שוכן בכל אירופה ואסיה ובצפון אפריקה, מזרח אפריקה ומערב אפריקה.
בז אדום
Cuv. Règne Anim. i., p. 322.
שם מדעי: Falco cenchris שם מדעי נוכחי: Falco naumanni
שם אנגלי: Lesser Kestrel
שלא כמו קרובו, אינו חורף בפלשתינה, אלא חוזר בחודש מרס ומיד מתלהק עם הבז המצוי. נראה בכל מקום, בייחוד לעת ערב, בשטחים החקלאיים הסמוכים לכפרים, ששם הוא רודף אחר מיני חיפושיות, בהן חיפושיות מאי[63]. מקנן במושבות[64], בחגווי סלע עמוקים, לפעמים במצוקים של ערים, כמו בנצרת. הערבים מבחינים בינו ובין המין הקודם ומכנים אותו בשם ההולם "באשיק לבן ציפורניים".
שוכן בדרום אירופה, בצפון אפריקה ובדרום-מערב אסיה. בחורף נודד למרכז אפריקה ולדרומה. המין של הודו וסין דומה לו מאוד ורק לאחרונה הוגדר כמין נפרד.
שָלָך
L. Syst. Nat. i., p. 129.
שם מדעי: Pandion haliætus
שם אנגלי: Osprey
שם עברי: עָזְנִיָה
שם ערבי: קטאף, בו-חט'ם
השָלָך מבקר בעיקר בחופי סוריה ובנחלים הנשפכים למפרץ עכו. אפשר לראותו תמיד בלגונות הקטנות ליד שפך הקישון. אף שאינו נפוץ מאוד היה צפוי שבזכות ההרגל שלו לאכול דגים, ששונה מאוד מההרגל של העיטים האחרים, ייתנו לו העברים שם מיוחד. לא נצפה בירדן התחתון, אך ראיתיו ביַבּוֹק ובביצות החולה שמדרום לחרמון.
הֹשָלָך נמצא כמעט בכל העולם. נפוץ בכל חצי הכדור הצפוני, מהים הארקטי דרומה; באפריקה עד לכף; באוסטרליה ובניו-זילנד; ובדרום אמריקה עד ברזיל.
* ראה טריסטרם, Natural History of the Bible, עמ' 191.
[1] טריסטרם טועה כאן בזיהוי. השורש חמ"ס, שפירושו גנב או גזל, אינו מתאים למין הזה אלא לאחד העופות הטורפים.
[2] התפשטה מאוד, בייחוד במקומות יישוב.
[3] כיום נכלל במשפחת הליליתיים ( STRIGID Æ )
[4] הוא מבצר מונפור.
[5] הוא נחל ארבל.
[6] נראה שנכחדה מהארץ , כנראה לקראת סוף המאה העשרים.
[7] מדינה בצפון-מזרח הודו.
[8] כיום מקנן נדיר מאוד בצפון הארץ, אך שכיח בדרום הארץ.
[9] לאחרונה החל לקנן, אבל נדיר מאוד.
[10] כינוי קיבוצי של איי האוקיינוס השקט.
[11] שמה הקודם של הוואי.
[12] מצויה, אם כי נדירה, בעיקר בחורשי הגליל והגולן.
[13] נחשב כיום לתת-מין המדברי ואילו תת-מין נוסף, B. b. interpositus , נמצא באזור הים תיכוני.
[14] האוכלוסייה שלו התמעטה מאוד, עד שנעשה מקנן נדיר.
[15] ממזרח לבאר שבע.
[16] הנשרים מיוצגים כיום במשפחת הנציים.
[17] המין עומד לפני הכחדה סופית מהארץ.
[18] פורס (שובר) עצמות על ידי הפלתן.
[19] שמו ההיסטורי של אזור לא מוגדר במזרח אירופה ובאסיה. מציין שטח שהיה בשליטת הטטרים בימי הביניים.
[20] כיום מזדמנת נדירה ביותר.
[21]. מקור הבלבול הוא בתרגומים ק דומים , כמו הוולגטה ו השבעים שפרשו את הנשר ל- Aquila שתורגם ל- Eagle ( או Adler בגרמנית ) שפירושו דווקא עיט .
[22] הנשר המצרי הוא דווקא הרָחָם. מופיע בכתב החרטומים המצרי.
[23] התמעט מאוד במאה העשרים וכיום מקנן במושבות קטנות יותר בגולן, בגליל המזרחי, במצוקי הנגב ולאחרונה גם בכרמל. כיום יש פחות ממאתיים זוגות.
[24] הזרקא.
[25] כיום המשפחה הזאת מוגדרת היטב וכוללת בארצנו רק את בני הסוג בז (Falco). משפחת הנציים, לעומת זה, כוללת את מרבית דורסי היום.
[26] כיום אינו מקנן בארץ, וחורף נפוץ פחות משהיה בשנות ה50-, לפני ההרעלות הגדולות.
[27] הפרובינציה הצפונית ביותר של דרום אפריקה.
[28] בישראל חולף שכיח.
[29] כיום רק חורף שכיח וספק אם בעבר היה יציב.
[30] כיום נפוץ פחות, ובוודאי חורף שכיח פחות מזֵרוֹן הסוף ומהזֵרוֹן התכול.
*ראה טריסטרם, “Natural History of the Bible" , עמ' 186.
[31] ייתכן וכוונתו לעקב המזרחי ( Buteo vulpinus ) אלא שתפוצתו אינה אפריקאית אלא מזרח אירופית ובאפריקה מבלה הוא את החורף .
[32] העַקָב הזה הוא עדיין מהנפוצים במיני הדורסים המקננים בארץ.
[33] היום העָזניה המקראית מזוהה דווקא עם מין נשר גדול. מוזכרת בויקרא יא, יג עם הנשר והפרס.
[34] עד תחילת שנות ה70- של המאה העשרים היה העיט הזה מזדמן נדיר מאוד בארץ. מאז החלו להופיע כאן עשרות זוגות מקננים .
[35] ספק אם מין זה קינן בארץ, אולי רק בחולה, אך בלי ספק היה בעבר חורף נפוץ הרבה יותר.
[36] Terebineths הם עצי ם המכילים טרפנטין מ הסוג אל ה ( Pistacia ) , כמו למשל אלת המסטיק הידועה.
[37] לפני ההרעלות הגדולות של שנות ה50- של המאה העשרים עדיין קיננו בצפון הארץ כמה זוגות.
[38] שם זה בטעות יסודו ובולבל על עיט הצפרדעים הדומה לו, שהרי אין מין זה חורף בארצנו, אלא חולף בלבד (כל אוכלוסייתו העולמית!)
[39] זהו אחד מהדורסים השכיחים ביותר בנדידת הסתיו מעל אזורנו, למעשה כל אוכלוסייתו העולמית (כ 100 , 000 פרטים ) .
[40] ספק אם מין זה דגר בעבר בארצנו. לרוב דוגר על הקרקע.
[41] המין הזה הוא עובר אורח נדיר יחסית וחורף נדיר ביותר.
[42] שלא כמו עֵיט הערבות, שהאוכלוסייה שלו יציבה בתחומה, העיט הזה נודד ברבבותיו מעל שמי הארץ בנדידות הסתיו והאביב. יש חוקרים ש לא הבדילו בינו לבין עיט הערבות , וכאלה ש שייכו אותו כתת-מין בלבד .
[43] המין הזה התפשט מאוד מאז עד שנות ה50- של המאה העשרים, אך בהרעלה הגדולה הושמד כמעט לגמרי. מסוף שנות ה70- מתאוששת האוכלוסייה שלו וגדלה בהדרגה.
[44] לא נפגע בהרעלות הגדולות הידועות, היות שלא ניזון ממכרסמים מורעלים, אלא מזוחלים בלבד.
[45] כיום חורף נפוץ ומקנן נדיר ביותר.
[46] המין הזה נודד באלפיו מעל הארץ.
* ראה טריסטרם, “Natural History of the Bible", עמ' 188.
[47] הושמדה באזורנו וכיום מזדמנת נדירה ביותר בחורף.
[48] נתיב לא-ידעוֹ עיט ולא שזפתו עין אַיָה.
[49] נשר.
** ראה טריסטרם,, “Natural History of the Bible" עמ' 181.
[50] חורפת וחולפת נפוצה מאוד. מאז הושמדה האוכלוסייה המקננת בהרעלות הגדולות של שנות ה50- של המאה העשרים, מקננת נדירה ביותר.
[51] כיום אינו נפוץ שם וספק אם הוא מזדמן לאזור אילת.
[52] כיום אינה מצויה בארץ, חוץ מכמה פעמים שנצפתה בסביבת אילת.
[53] מבין הדורסים, היא הנודדת השכיחה ביותר, אך ספק רב אם היתה יציבה בעבר.
[54] כנראה קיננו בעבר בארץ כמה זוגות של הזן הים תיכוני brookei.
[55] בצפון מרכז קנדה.
[56] עיר במזרח ארגנטינה.
[57] כיום ידוע רק על כמה זוגות, בייחוד במדבר.
[58] כיום חורף נדיר ביותר, בייחוד בנגב.
[59] כיום מקנן נפוץ מאוד.
[60] אין ספק שלא קייץ בעבר, אלא היה חולף בלבד. נצפה חולף כבר בתחילת אוגוסט וזה אולי מקור הבלבול.
[61] ראה הערה 316, לעיל.
[62] היום מזוהה כאמור כבז. וסביר להניח גם שהנץ המקראי כלל את מיני הבז השונים.
[63] חיפושית אירופית המזיקה לצמחים.
[64] מושבות קינון רבות נכחדו בהרעלות הגדולות של שנות ה50- של המאה העשרים והיום הן מתחילות להתאושש.